מגזין אולפן ביתי / אחר / איך תהיה לנו שנה מוזיקלית טובה?
שנה טובה מ-LFO!

איך תהיה לנו שנה מוזיקלית טובה?

אז זה מתחיל כמו ברכת ראש השנה סטנדרטית (פחות או יותר):

שנהיה לקיק ולא לזנב של קראש, שהמוזיקה שלנו תמיד תצלצל והמיקסים יהיו תמיד נוצצים, ונקבל מינימוג מודל 72 ליומולדת. שהגלים העומדים באולפן שלנו יואילו סוף סוף לשבת, שהמיקרופון ברינגר יהפוך לנוימן, שנלחין לפחות המנון אחד להמונים.

וש-Wrap Records יחתימו אותנו, ונוציא אלבום בשיתוף עם Aphex Twin שיעשה בשבוע פלטינה, ונגיע למיליון השמעות ביו טיוב בשבועיים ושמדונה תזמין אצלנו שיר (או סתם תקפוץ לקפה).

אמן.

 

אבל רגע, Stop!

אולי בואו נעצור לרגע עם רשימת ההצלחות המוסיקליות הנהדרות שאנחנו רוצים שיקרו לנו, והגאדג'טים החדשים שאנחנו רוצים שיהיו לנו והמרדף האינסופי אחרי הסאונד המושלם. נצא לשניה ממירוץ הטכנולוגיה המוזיקלית שבו ממש ברגעים אלה קיובייס 7 (וחצי, צודקים) הופך עוד מעט ל-8 ויהפוך קצת אחר כך ל-9. ו-Protools 11 שנשמע כל כך יותר טוב מ-10. וסינתיסייזר אנלוגי פוליפוני חדש של Dave Smith שדוחף את הרף עוד קצת למעלה, ו-Universal Audio שיוציאו אולי את הגירסה השלישית של ה-Pultec וה-LA2A וה-1176 שנשמעות עוד יותר דומות, הכי דומות עד כדי בלתי מובחנות מהמקור.

המירוץ, אתם בטח מכירים.

שלא תבינו לא נכון. לא, אני לא רוצה בשום אופן לוותר על כל השפע הזה, אני מאד אוהב טכנולוגיה וסאונד מעולה וכלים מוזיקליים חדשניים. אני נהנה לדפדף בדפים הצבעוניים של מגזין Sound On Sound ולרייר. אני מאד אוהב את Ebay ומספר העסקאות שעשיתי שם שמופיע לצד השם שלי יעיד על כך (הממ… 465 זה המספר המדוייק. אבל אני פז"מניק). אני אוהב לקנות צעצועים חדשים. וגם למכור אותם.

גילוי נאות (על מה שהוא די גלוי גם ככה), כמובן שאנחנו (LFO) נמצאים גם מהצד השני של המתרס. גם אנחנו חלק מהסופרמרקט הזה (אנחנו מעדיפים לחשוב על עצמנו כעל חנות טבע אקסלוסיבית). אנחנו מלמדים, אנחנו בונים סינטיסייזרים ואפקטים ומוכרים סאונדים, אנחנו נהנים מזה ואנחנו לא מתכוונים להפסיק.

הטכנולוגיה מתקדמת בקצב מטורף ואנחנו לא צריכים, לא רוצים וכמובן שלא יכולים לעצור אותה. צריך לזכור שהטכנולוגיה מהווה חלק בלתי נפרד מההתפתחות של המוזיקה בעידן המודרני והיא גם גורם מעצב וחלק מהדרך שכל אחד מאיתנו עובר. גם השאיפה להיות מוצלח ולהציץ על הדשא של השכן ולהיות גבוה-יותר, מהיר-יותר, חזק-יותר (או מדוייק יותר, פאנצ'י יותר וצלול יותר) היתה שם תמיד ולא עומדת ללכת לשום מקום.

הבעיה היא ההתמכרות. חוסר היכולת להתנתק מהקפיטליזם המוזיקלי הזה, וההפיכה של הרעב האינסופי שהוא מייצר למרכז הם אלה שמסוכנים לעשיה מוזיקלית אמיתית.

אנחנו נסחפים אל תוך הסחרחרה הזאת מרצון או בעל כרחינו, אבל צריכים לשמור על פרופורציות, לכבות את המסך, ולעצום את העיניים. ולהקשיב. וליצור. כי אם לא נצליח לפרקים להתעלות ולהתנתק מהמירוץ להצלחה, אם נמשיך לרדוף אחר המושלם ולא נבוא על סיפוקינו, אם נעדכן את עצמנו לדעת – נייצר מוזיקה ריקנית ודלה. בשביל לעשות אומנות צריך את המוזה, את הזמן ואת השקט, ושום פלאגין לא יוכל להחליף זאת. הקשב שלנו צריך להיות רך יותר ואנחנו צריכים להיות פחות מכווני מטרה כדי שהקסם יקרה. לפני כן צריך לעבוד קשה, וללמוד ולהצטייד, ולהיות מכווני מטרה. אבל העשייה המוסיקלית עצמה היא פשוטה מאין כמותה. אתה שם וזה קורה. או לא קורה. וזה הכל.

 

אז זאת הברכה שלי לשנה הקרובה: שנבחין במרגש ונפסיק לחפש את המושלם, שנשווה פחות ונהנה יותר, שנחזור אל ההנאה הפשוטה של עשיה מוזיקלית שבגללה כולנו כאן ושהמוזיקה שאנחנו מייצרים תגע עמוק בלבבות של כמה אנשים או לפחות בלב אחד, הלב שלנו. שנעצור, ונקשיב וניצור.

במחשבה שניה זה לא כל כך נורא להיות זנב של קראש. והלו, תזהרו עם הדבש מעל הסינטי שמה (אם אתם רוצים סאונד מתוק תנסו Chorus)

תלמידים, עמיתים וקוראים יקרים, שתהיה לנו שנה טובה באמת, ממני ומכל הצוות של LFO!

שנה טובה מצוות LFO

 

אודות נועם גינגולד

איש הסינתסייזרים ומייסד LFO. נועם הוא מוסיקאי ומפיק מוסיקלי, זוכה פרס אקו"ם לשנת 2010, ומעצב סאונד בעל שם עולמי. בפלאגינים בסינטיסייזרים ובסאונדים שנועם פיתח משתמשים המפיקים והיוצרים הטובים בעולם ביניהם: סיימון פוספורד, טרנט רזנור, גיי סיגוורת', אד בולר, אד סטארינק, ריק סימפסון ורבים אחרים.

השאר תגובה

המייל שלך לא יפורסם.השדות הנחוצים מסומנים ב- *

*