מגזין אולפן ביתי / איך יוצרים מוזיקה? ראיונות עם יוצרים / בית ספר להפקה מוסיקלית: ?Röyksopp – What Else Is There
רויקסופ

בית ספר להפקה מוסיקלית: ?Röyksopp – What Else Is There

בסדרת המאמרים 'בית ספר להפקה מוזיקלית' ננתח ונכנס אל מאחרי הקלעים של ההפקות הגדולות של המוזיקה הפופולרית והאלקטרונית, נדבר על הכלים בהם השתמשו, על הסאונד וההקלטה ועל האופן שבו כל המרכיבים משתלבים להפקה מוזיקלית מושלמת

Röyksopp הם אחד מהרכבי האלקטרוניקה המרתקים של העשור האחרון. הצמד הנורווגי פרץ בשנת 2001 עם האלבום המופתי Melody AM ובו להיטים כמו "Eple" ,"Poor Leno" ,"Remind Me" ו-"Sparks". באלבום הפגינו שליטה מרשימה בכלי האולפן עם שימושים יצירתיים בווקודרים וסינתיסייזרים לצורך יצירת טקסטורות סאונד שעל אף חדשנותן וחריפותן תמיד מענגות את האוזן כבר מהשמיעה הראשונה.

שיטת העבודה הבסיסית שלהם היא סטנדרטית למדי לז'אנר: הם מכינים את ה-Sequence הבסיסי על המחשב, ולאחר מכן מוסיפים הקלטות סינתיסייזרים אנלוגיים, שירות וכלים חיים על הפלייבק הממוחשב (לעיתים תוך החלפת תפקידים שהוקלטו במחשב בתפקידים 'חיים' יותר).

הסינתיסייזריםרויקסופ בהופעה

אלמנט בולט שחוזר על עצמו בהפקות של Röyksopp הוא הסאונדים המסונטזים שהם קצת Off ב-Pitch ובטיימינג, מזייפים מעט, לא לגמרי מדוייקים ומושלמים, אבל לגמרי מרגשים. Röyksopp מספרים שלשם השגת האפקט, הם דואגים לנגן ולהקליט הרבה מהסינטיסייזרים Live, ולא לערוך אותם. כך למשל אחד משלושת ה-Korg MS20 שהם מחזיקים מזייף קצת ב-Key Tracking שלו, וזהו כמובן הסינטי שנצמא אצלם הכי הרבה בשימוש 🙂

את המוזיקה יוצרים Röyksopp עם בתוכנת קיובייס אשר רצה על מחשב PC. הסינתיסייזרים הראשיים בארון של Röyksopp הם ה-Korg MS20 (כאמור יש להם שלושה כאלה) וה-Roland Juno 106 האנלוגיים, כשדווקא במוגים (Moog) שרכשו הם פחות משתמשים. באופן כללי הם מעדיפים בדרך כלל סינתיסייזרים 'אמיתיים' על אלה התוכנתיים, אבל כמובן שלא סולדים מפלאגינים כשהם מביאים איתם ערך מוסף. בנוסף הם משתמשים בזמרות שונות על מנת להכניס צבעים וקולות נוספים למוזיקה שלהם. כפי שניתן לשמוע בשיר שננתח כאן לפעמים זה יוצא להם ממש מעניין.

ההפקה המוזיקלית של What Else Is There?

האלבום השני של Röyksopp נקרא "The Understanding" והוא פחות טוב בהרבה מאלבום הבכורה שלהם, אך הוא מכיל יצירת מופת אחת שזכתה לאינספור רמיקסים, והיא בלי ספק אחד הדברים היפים שהביא העם הנרווגי לעולם!

מה שהופך את What Else Is There למהפנט זהו השילוב בין המסתורין האפל האפוקליפטי והפופ המתקתק ש-Röyksopp (פטריית עשן בנורווגית) רוקחים לנו. ההפקה עמוסה, קולחת ומלוטשת כמו כל ההפקות של שני הסקנדינבים הללו,  אבל האלמנט האפל הדומיננטי הוא משהו שפחות בלט עד הקטע הזה ביצירה שלהם.

אז What Else Is There? הקצב מונוטוני וקודר, ניו ווייבי כמעט, מושך קדימה ובעל כוח. מתחת לקצב ומאחורי השירה, מבעבעת טקסטורה דחוסה ולא מובחנת של פדים אווריריים שטוענים את הכל באווירה של קסם. והבחירה להשתמש בקלאפ פופי נוצץ עם רוורב בהיר וארוך וסאונד של חבורת בנות בערב כיתה (במקום הסנאר המתכתי המתבקש) בתוך קצב ואווירה אפלים שכאלה – היא לא פחות מגאונית.

Intro:

פריטת הגיטרה הקלאסית ב-Intro מפלרטטת בעדינות עם הקצב הישר והפשוט והמתגלגל קדימה של הבס- תופים, שוברת אותו, הופכת אותו למעניין, בהמשך השיר היא משמשת במקומות שונים כחלק ממסת הפדים, אבל לא חוזרת לפרונט כמו באינטרו.

בית ראשון:

השירה נכנסת (0:17) דומיננטית ולוחצת מההתחלה, חריפה כמו סוכריית מנטה ירוקה, ועטופה במעטפת סוכר של פד חדש ונעים.

פיזמון ראשון:

אל הפזמון הראשון (0:55) מוליכה עליה דרמטית של מצילות וסינתיסייזר הפוך, אך בפזמון באופן מפתיע לא נוספים אלמנטים חדשים, הוא נשאר חשוף כמו הבית, Royksopp בטוחים מספיק ביכולת של המלודיה והשירה החזקים לסחוף את המאזין מבלי להעזר בכוחות נוספים, דבר שמשדר למאזין עוצמה ונוכחות.

סולו גיטרה (!):

בדקה 1:08 מחתרחשת השבירה הראשונה של הקצב שנמשך עד כאן באופן מונוטוני מתחילת השיר. אבל הברייק נמשך רק לשניה, אנו נמשכים מייד חזרה אל הקצב המונוטוני ואל סולו גיטרה מיושן באופי ובסאונד, שנלקח היישר מהצד הצ'יזי של שנות השמונים, כדי לתת שוב קונטרסט פופי לקצב ולפדים הדרמטיים והכבדים.

בית שני:

אחרי ה'קטע סולו גיטרה' (1:27) חוזרים לבית נוסף שיושב על קיק, Röyksopp חוסכים מאיתנו לשתי תיבות את הקלאפ האהוב, אבל בדיוק כשאנחנו מתחילים להתגעגע (1:36) הוא חוזר ומושך אותנו הלאה במסע שלנו אל תוך היער. הגיטרה הקלאסית מהאינטרו חזרה כדי לרפרף יפה מעל הפדים ומאחורי התופים והשירה.Royksopp - הפקה מוזיקלית

פיזמון שני:

אל הפזמון השני (1:54) מוליך אותנו סאונד סטרינגס צורם של סינטי בעליה דרמטית של Pitch, ובפזמון עצמו (2:01) מצטרפים לראושונה כינורות שמוסיפים עוד נפח דרמטי וקלאסי לסיפור.

Break:

בדקה 2:17 הקצב מפסיק במפתיע ומותיר אותנו עם שאריות פד וסאונד של סריטה טורדנית. השירה חוזרת מלווה רק בפדים ובסינטי עם סאונד Pluncky (שוב המצאתי מילה?) שמחזיק את הקצב.

פזמון שלישי ומסיימים:

אנחנו חוזרים לפזמון נוסף (2:36) ומכאן עד הסוף Röyksopp נותנים כל מה שיש להם, הפדים מסיביים יותר, הכינורות מוסיפים את שלהם, הסינטי ה-Pluncky  עוזר להוסיף אלמנט רתמי שלא היה נוכח בפזמונים הקודמים, ובדקה 3:08 משתמשים החברים הנורווגיים שלנו בדיליי ארוך, עמוס דיסטורשן וכהה על השירה כדי להוסיף עוד קצת חריף למרק הצלילים המענג הזה. ממש לסיום חוזרים לסולו הגיטרה שכבר הכרנו קודם.

וזהו. נגמר. אולי נקשיב לזה עוד פעם?

ויש השירה של Karin Dreijer Andersson (מהצמד The Knife ), שאי אפשר להפסיק להאזין לה בפליאה (ובלי לחשוב איך לעזעזל אנחנו מביאים אותה לסשן, ולמה אנחנו לא נורווגיים וכולי). עם המבטא השבדי הכבד שלה והשירה המוחצנת היא לוקחת את המושג כישוף צעד אחד קדימה. את השירה עוטף רוורב בהיר ומאסיבי עם Pre-Delay ארוך מאד שמשאיר את המילים והשירה ברורים ונוכחים בתוך ענן הרוורב. צריך שירה חריפה מאד כדי לעבור מיקס עמוס וכבד שכזה, וכאן יש לנו את השירה הכי חריפה בצד הזה של הכדור.

We were born in the late seventies and were children of the eighties.

אנחנו ילדים של שנות שמונים, אומרים Royksopp בראיון, והדבר ניכר בכל מה שהם עושים. השילוב הזה של אלמנטים פופיים מתוקים (עם קריצה לזולים) ואלמנטים דיסוננטיים, מזייפים וחריפים יותר מאפיין אותם כבר מראשית דרכם (האלבום המופתי .Melody A.M), כמו גם אינטיליגנצייה הפקתית ועבודת סינתיסייזרים ברמות הגבוהות ביותר. אבל בקטע What Else Is There אפילו הם התעלו על עצמם.

אוף, חתיכת בית ספר להפקה נתנו לנו שני החברה האלה מ-Royksopp.

 

אודות נועם גינגולד

איש הסינתסייזרים ומייסד LFO. נועם הוא מוסיקאי ומפיק מוסיקלי, זוכה פרס אקו"ם לשנת 2010, ומעצב סאונד בעל שם עולמי. בפלאגינים בסינטיסייזרים ובסאונדים שנועם פיתח משתמשים המפיקים והיוצרים הטובים בעולם ביניהם: סיימון פוספורד, טרנט רזנור, גיי סיגוורת', אד בולר, אד סטארינק, ריק סימפסון ורבים אחרים.

2 תגובות

  1. לגבי – ?Röyksopp – What Else Is There
    , שווה להתייחס לכך שהם משתמשים הרבה בסימפולים בהפקות שלהם , ראה כאן –
    http://www.whosampled.com/sample/15689/R%C3%B6yksopp-What-Else-Is-There%3F-Klaus-Doldinger-Skyscape/
    שימוש בסאמפלים הוא אלמנט מרכזי מאוד לאורך כל הקריירה שלהם, גם בבחירות מאוד יצירתיות (הסולו גיטרה בשיר הנ"ל למשל, הוא כנראה בכלל של חיים רומנו או של קלפטר ☺☺) וגם בשימוש פשוט וגאוני ע"מ לייצר פופ (EPLE הוא גם דוגמא יפה)

Leave a Reply to נועם גינגולד בטל תגובה

המייל שלך לא יפורסם.השדות הנחוצים מסומנים ב- *

*