מגזין אולפן ביתי / סאונד / מערכת סטריאו ביתית בשירותו של היוצר ואיש הסאונד
מערכת סטיריאו ורמקולים בשירות יוצר המוזיקה

מערכת סטריאו ביתית בשירותו של היוצר ואיש הסאונד

באולפן ההקלטות שלנו אנו יוצרים מוזיקה, מקליטים וממקססים על מוניטורים אולפניים. למוניטורים אולפניים תכונות אשר הופכות אותם לאידיאליים לניטור סאונד בסביבת אולפן ההקלטות הביתי או המקצועי. הסטריליות היחסית, הנאמנות למקור הניטרליות והשקיפות שלהם הופכים אותם לכלי עבודה חיוניים להפקה, יצירה ומיקסוס של מוזיקה.

יחד עם זאת קהל היעד שלנו אינו יושב באולפן הקלטות סטירילי, ולמוסיקה שאנו מפיקים מקשיבים על מגוון מערכות השמעה: ברכב, במועדון, בפלאפון, על הלפ-טופ וכמובן גם על מערכות סטריאו ביתיות. זו הסיבה שבגללה מומלץ להקשיב למיקסים ולמאסטרינג שאנחנו עושים על מגוון מערכות. Reference חשוב ביותר בהקשר זה הוא מערכת סטריאו איכותית, כזו שתוכל לספק לנו גודל ונפח, ביחד עם בהירות, צלילות והפרדה.

אני באופן אישי נוהג להקשיב לכל מיקס או מאסטר שלי על מערכת הסטריאו בסלון הבית שלי, ואז לחזור למחרת לאולפן לתיקונים. על מערכת סטריאו עם רמקולים גדולים ניתן לקבל באסים גדולים ויפים שמוניטור אולפני פשוט לא מסוגל להוציא. לאחר הקשבה לבאסים המפורטים שיוצאים ממערכת הסטריאו הביתית, אני חוזר עם ניואנסים ואינפורמציה שהופכת את המיקסים שלי לשלמים יותר. מערכת הסטריאו נותנת לי את התחושה של ה"עולם האמיתי" שחסרה באולפן, עם בסים שמרגישים בבטן, סאונד עצי וחם. מעבר ליתרונות המקצועיים – אין דבר מענג יותר מלשמוע את המיקס המושלם שלך דרך מגבר סטריאו משובח ורמקולים מעולים!

דבר נוסף שהוסיפה שיטת הניטור הכפול הזה (מוניטורים אולפניים -> מערכת סטריאו-> מוניטורים אולפניים), זה ביטחון עצמי. כשהמאסטרינג נשמע מצויין באולפן על המוניטורים ואז נשמע מצויין על מערכת הסטריאו, אני יודע שהוא ישמע מצויין בכל מקום.

ניסן בובליל מחנות הסטריאו המקצועית פיוז, מאיר בפנינו כמה מושגים ונקודות חשובות בתחום:
בשלושים השנה האחרונות נוסף אלמנט חדש ומשמעותי לחוויה המוזיקלית של המאזין– ה"במה". בעבר ניתן היה להניח את היד על המקור ממנו בוקעת המוזיקה – קופסת הרמקול. היום מייצרות ההקלטות ומערכות השמע במת-צליל תלת ממדית, הממלאת חלל ומקימה מחדש את אולפן ההקלטות, או את במת אולם ההופעות (או הקונצרטים) אצל המאזין בסלון. עם הזמן התגבשו שלוש תפיסות עיקריות, הנובעות מהעדפות שונות של המאזינים, כמו גם של האנשים היוצרים את המוזיקה. רמקולים, מגברים ואפילו כבלים שונים, מקימים במות בעל מאפיינים שונים, בנוסף על הכלים ליצירת "עומק" במיקס כגון Reverb, Delay , או "מרחיבי" סטריאו למיניהם.

במה אחורית: המערכת ממקמת את הבמה מקו הרמקול ואחורה, כלומר הלהקה (או התזמורת) מתמקמות בנינוחות מאחורי קו דימיוני, שהינו הקו בו מוצבים הרמקולים, תוך יצירת מרחק בין המאזין למוזיקה. הבמה האחורית תורמת לחוויית האזנה נינוחה, כשהמאזין יכול להתרכז במוסיקה ולצלול לתוכה, או לחילופין להיות מרוכז בקריאה או שיחה, בעוד המוסיקה מתנגנת ברקע.

מערכת סטיראו - במה אחורית

במה קדמית: החדר נשטף מוזיקה. הצליל נדמה כבוקע מקדמת הרמקולים, אך גם מצדם האחורי, ובכך מעניק למאזין –, נוכחות חזקה וטוטאלית, מעין, presence  או loudness טבעי. תחושת המאזין היא כשל נגן המנגן בתזמורת כשכל הכלים והצלילים סביבו, או כשל מאזין העומד בשורה ראשונה בהופעה. האזנה למערכת מסוג זה הינה אינטנסיבית ואינה מאפשרת למאזין לחלק את תשומת ליבו עם דברים נוספים, מלבד האזנה למוזיקה.

מערכות סטיראו - במה קדמית

FLAT: נשמע לכם מוכר? אתם צודקים, נשמע כמו מוניטור אולפני. האזנה מדויקת שכל תפקידה להעביר את ההפקה לאוזנו של המאזין בדיוק כפי שהתכוון אליה המפיק. התחושה היא שהסאונד מגיע מהרמקולים ומהשטח שביניהם. אין תחושת עומק, ורמת הפירוט גבוהה מאוד בכל ספקטרום התדרים.

ההבדל העיקרי בין האזנה כמאזין רגיל ובין האזנה כמפיק מתבטא בכך, שהמאזין הרגיל שואף לחוויה בשמיעה ופחות מתעניין, מטבע הדברים, בשלמות טכנית. האזנה של מפיק, לעומתו, תפנה את מירב תשומת הלב אל הפרטים, ועשויה להיות מופרעת, דווקא, ע"י צבע שיתקבל מהחלקים השונים המרכיבים את מערכת הסטריאו.

למתכננים לרכוש מערכת סטריאו ביתית שתשמש לקבלת רפרנס למיקס, ישנן שלוש קבוצות עיקריות של מערכות סטריאו, המתאפיינות בטווחי מחירים שונים וכמובן באיכויות סאונד שונות.

MID FI: בדרך כלל מערכות מיני משולבות, רמקולים של טלוויזיה או רמקולי מחשב בקבוצות מחיר נמוכה ובינוניות. המקבילה הביתית ל- SHITBOX האולפני. היתרון בה למפיק, שמעבר להיותה כלי להבנת המיקס יכולה לשמש כפתרון הגברה ביתי למכשירים סלולאריים ו נגני MP3 למיניהם. צריך לקחת בחשבון שרוב המוסיקה המושמעת בעולם בוקעת ממכשירים ברמה הזו.

HI FI: מושג זה הוטבע בשנות ה 70 (קיצור של HIGH – FIDELITY – נאמנות גבוהה למקור) ומבטא קבוצת מוצרי סטריאו איכותיים הבנויים מחומרים איכותיים ורמתם הטכנולוגית גבוהה מאד.  מערכות אלה נתפרות בדרך-כלל לצרכיו של כל לקוח ועל פי העדפותיו המוזיקליות והאסתטיות. מערכות אלה יעלו בדרך-כלל כל סכום בין 2000 ל 30,000 ₪, ומרבית הלקוחות שיבחרו לרכוש לעצמם מערכת סטריאו איכותית, ישתייכו לקטגוריה זו.

HI END: מערכות קצה עליון, המאופיינות באיכות בלתי מתפשרת ודיוק מקסימאלי.  שלא כמו ב HI FI, כאן אין שיקולי תקציב. ההאזנה למערכות אלו היא חוויתית במיוחד, אך הן אינן סלחניות. הקלטה גרועה, או אקוסטיקה לא טובה, יפגעו משמעותית באיכות השמע המתקבלת מהן. חשיבותו של כל רכיב במערכת כזו הוא קריטי ומחירו יכול להרקיע שחקים, החל ממאות שקלים למטר כבל ועד אלפי ועשרות, או מאות אלפי שקלים למגבר או רמקולים, וההנאה המתקבלת – בהתאם.

בתור מורה שמלמד הרבה שנים את התחום של יצירת מוזיקה, מפתיע אותי שישנם מוסיקאים יוצרים רבים שמשקיעים הרבה מאד במערכת הניטור והציוד האולפני שלהם, אבל אין להם מושג איך נשמעת מערכת סטריאו טובה באמת. לתלמידים ויוצרים אלה אני ממליץ לקפוץ לביקור לאחת מחנויות הסטריאו הטובות ופשוט להקשיב ולהפנים את איכויות הסאונד שמערכות כאלה יכולות לספק. בעיני זו הרחבת אופקים אמיתית שממנה יוצר מוזיקה ואיש סאונד מיקס ומאסטרינג יכולים להפיק המון!

אודות נועם גינגולד

איש הסינתסייזרים ומייסד LFO. נועם הוא מוסיקאי ומפיק מוסיקלי, זוכה פרס אקו"ם לשנת 2010, ומעצב סאונד בעל שם עולמי. בפלאגינים בסינטיסייזרים ובסאונדים שנועם פיתח משתמשים המפיקים והיוצרים הטובים בעולם ביניהם: סיימון פוספורד, טרנט רזנור, גיי סיגוורת', אד בולר, אד סטארינק, ריק סימפסון ורבים אחרים.

השאר תגובה

המייל שלך לא יפורסם.השדות הנחוצים מסומנים ב- *

*