מגזין אולפן ביתי / איך יוצרים מוזיקה? ראיונות עם יוצרים / הדברים שכל מפיק מוסיקלי יכול ללמוד מפיקאסו
pc3

הדברים שכל מפיק מוסיקלי יכול ללמוד מפיקאסו

פילוסופיית תהליך היצירה של פאבלו פיקאסו יכולה להפתיע רבים מאיתנו ביישומה בהפקה מוסיקלית.

בהכלים המודרנים שלנו כיום, קל מאוד ליצור סאונד מעניין, אך האמנות עצמה נשארת בליצור מוזיקה מעניינת.

תוכנות וכלים ללא ספק יעזרו לנו באופן המימוש הפיזי של היצירה, אך הרעיון ישאר אך ורק אצלנו, ביצירתיות ובמקוריות שלנו. המלכוד שרובנו נכנסים אליו הוא שהציוד הזה והזה ייצור לנו את הסאונד שאנו מחפשים אוטומטית. אין כזה דבר. הכל אצלנו ושלנו.

יתרה מזאת, השוק של "מעקף" היצירתיות בדמות כלים סופר-משוכללים, תכנות היוצרות מוסיקה לבד וגיטרות שעושות קפה תוך כדי Tapping הם רק חלק מנתח המכירות המרכזי של כל היצרנים כיום. עוד מאפיין חשוב בנתח המכירות הוא קלות השימוש וידע מוסיקלי וטכני בסאונד אינו הכרחי לתפעולו.

בהקשר זה, המוסיקה עצמה כבר לא במרכז וה-Gadget Rush להשגת המכשיר-גאדג'ט-פלאגין שירחיב את המיקס, יאזן את הגבוהים, ישמין את הנמוכים וכל מה שבאמצע יצא לדרך בפול גז. כך יוצא שאת היצירתיות מעכבים כלים חיצוניים שנועדו לסייע לנו בתהליך היצירתי.

מבולבלים? כמובן!

 

ישנם ציירים שיהפכו שמש לנקודה צהובה, אך ישנם אחרים שיהפכו נקודה צהובה לשמש – פאבלו פיקאסו

 

אז מה לפיקאסו ולסאונד או מוסיקה?

הרבה מההפקות המודרניות, אולי אפילו יותר מדי, בנויות על מאפיינים טכניים ותהליכים בלבד.

אתרים, קבוצות פייסבוק ופורומים שונים מוצפים משאלות כמו אילו מוניטורים לקנות, מה האזניות הכי טובות, איפה למקם את האולפן, איזה קומפרסור לשים, איזה פלאגין עושה מה, איזה שולחן, איזה קפה לשתות והשאלה הנצחית: איזה DAW הכי טובה.

אין לזלזל באיכות המידע הניתן בפורומים אלה, אך הדבר שפיקאסו מראה לנו הוא של אלה הם רק כלים וטכניקות שעוזרים לנו להגיע אל היצירה שלנו.

פיקאסו הוא אחת הדוגמאות הבולטות של אמן המתעלה על כליו והטכניקות שלו. הוא מגלם את הרעיון של ללמוד בשביל "לשכוח"- קונספט שכולנו צריכים לזכור.

 

לקח לי 4 שנים ללמוד לצייר כמו רפאל, אך חיים שלמים לצייר כמו ילד – פיקאסו

 

pc2

טרנדים, הייפ וזוועות אחרות

האם באמת אכפת לנו מהו המותג של הצבעים שפיקאסו השתמש? מהו סוג הקנבאס? מותגי המברשות?

במידה והיינו יודעים, בטח היה איזה מנהל מכירות שהיה מזיל ריר על המותג ומחפש לחקותו ולשווקו בכל דרך אפשרית, כולל הטמעת שמו של פיקאסו בכל חור אפשרי.

"השתמשו במברשת X! הרי פיקאסו השתמש! תוכלו גם אתם לשנות את עולם האמנות! צבעו עם יותר פרטים מהמתחרים, אף מברשת אחרת לא מבטאת יותר רגש מאשר ה- P1073Pa, שעוצבה בהשראת המברשת האמיתית שפיקאסו השתמש בזמן ה- Blue Period שלו.

"סדרת ה- P1073Pa היא חוויה אנאלוגית אמיתית, ללא ראסטריזציה, ללא נפילות וקטורים. בנוסף, על-ידי שדרוג פלטת הצבעים המוכנים מראש שלנו המכילה פי ארבעה יותר צבעים מהמתחרים שלנו ביחד- לא תצטרכו לדעת תיאורית צבעים או אפילו איך לצייר!"

עכשיו, קחו את התבנית הזו ושבצו כל כלי מוסיקלי בשוק כיום, החליפו את המונחים למונחים בסאונד וראו את האבסורד.

האם ההפקה שלכם שווה יותר או פחות בהתחשב בכלים שאתם משתמשים בהם? יתרה מכך, האם הכלי עצמו ישפר את המוסיקה שלכם?

נקודה למחשבה.

 

מחשבים הם דבר מיותר. הם יכולים לתת לך רק תשובות. – "Pablo Picaso: A Composite Interview." נכתב על-ידי וויליאם פייפילד, The Paris Review 32, קיץ-סתיו 1964

 

טכניקות וכלים- דבר זניח. האמנם?

אז איך פיקאסו שלנו התעלה מעבר לכלים והטכניקות?

אגלה לכם סוד, הוא התאמן. הרבה. מאוד.

אביו של פיקאסו היה מרצה בבית ספר לאמנות. פיקאסו החל להתאמן רשמית בגיל 11. למרות שהיה תלמיד נוראי בכל המובנים, הוא לא הפסיק ללמוד את עבודותיהם של הציירים והפסלים הגדולים, יום אחרי יום, כל היום על-ידי סרטוטים והעתקות של חתיכות של אלפי יצירות מהטובות שבטובות. הוא העתיק ידיים, רגליים, עיניים, מוטיבים, הרכבי חומרים שונים וצבעים. הוא היה דוגם (Sampler) אנושי במלוא מובן המילה.

בזכות ההעתקה והאימון הרב שצבר, הכלים והטכניקות שצבר לא דרשו ממנו מאמץ כלל עד כדי כך שהוא היה חייב לחקור וללמוד מעבר לטכניקות.

האירוניה בכך היא שפיקאסו נחשב למופת בתחום היצירה המקורית- אולם המאמץ הבלתי פוסק להעתקה הוא  מה שבנה את אוצר המילים האומנותי המקיף שלו  ואפשר לו להתעלות מעבר לחוקים ולכלים המוכרים.

בכל מקרה, זה לא מאמר בהסטורית האומנות. כן היה לי חשוב להדגיש פה כמה נקודות.

פיקאסו בשלב מסויים הפסיק לחפש את המברשת הטובה ביותר, את הצבעים המסויימים, איך לקבל מרקם מסויים ובכך להתעסק באמנות עצמה מאשר ביצירה עצמה.

 

"אחדים ראו דבר ושאלו למה. אני ראיתי מה יכול להיות ושאלתי למה לא.". פאבלו פיקאסו.

 

אז איך לכל הרוחות זה קשור אלינו?

חשבו על הדבר הזה לשניה: כמה פעמים קרה לכם שיש לכם לופ מטורף או עיבוד מסויים שאתם עובדים עליו נתקע בגלל שהבס לא משתלב עם הKick או Lead ואתם פשוט מצליחים לגרום לזה להשמע טוב, או  שאתם חווים מחסום יצירתי בגלל שמשהו בכישורי ההפקה שלכם לא נותן לכם ליצור?

כמה פעמים הייתם צריכים להקליט טייק אחר טייק בגלל שלא הצלחתם להעביר אקורדים מהר מספיק בגיטרה, או מקצב מטורף שמכניס אתכם לטריפ ומוציא אתכם מריכוז?

אולי אפילו הקלטה נהדרת ופרוייקט שלם שמחכה למיקס?

בשלב זה אנו טובעים בהחלטות על EQ, באלאנס של עוצמות, ובואו נהיה כנים: אנחנו עדיין לא באמת יודעים מה קומפרסור עושה באמת.

איך זה נעשה? האם זה נכון? איך להשתמש בגייט? איך לתת מקום לגיטרות בלי למסך על הקולות ועוד ועוד ועוד.

שאלות אלה צריכות מענה, ללא ספק, אך שמתם לב איך הרעיונות היצירתיים והמוסיקלים נדחפים הצידה? עניינים טכניים יכולים להיות זוללי זמן ואנרגיות רעבים במיוחד- לפעמים עד כדי קטילת היצירתיות.

אז מה אנחנו יכולים לעשות? איך נלמד את הכלים שלנו ונשפר את הטכניקות שלנו כדי שלא נתעכב בפרטים הטכניים יותר ממה שצריך?

 

ככל שיש לך יותר טכניקות, כך אתה פחות צריך לדאוג לגביהן – פאבלו פיקאסו.

 

pc

 

עבדו עם מגבלות

חוסר בדבר מסויים לא צריך להרתיע את היצירתיות שלנו.

כמה פעמים שכנעתם את עצמכם שאם היה לכם את המכשיר הזה, או את החלק הזה אז ההפקות שלכם היו זוהרות? האם החלק הנוסף הזה, התכנה או החומרה, באמת יעזור לעיבוד, לצורת ביטוי המילים, להגיית משפטים נכונה, או אפילו לכתיבת המילים?

אף שאתם עובדים עם מה שיש לכם, שאלו את עצמכם כמה מהציוד שלכם אתם באמת מכירים לעומק ולהשתמש בהם עד קצה גבול יכולתם ולא יכולתכם? תיקיית הפלאגינים שלכם בטח מלאה במאות פלאגינים שאתם אולי-בערך-כמעט-שמעתי מכירים.

לדוגמה: אתם מעלים פלאגין, לא בטוחים מה הוא באמת עושה. הממשק מעיף אתכם למחוזות אחרים והנה- כל האנרגיה היצירתית שלכם מתרכזת במה הכפתורים עושים בדיוק. אחר-כך אתם בודקים במדריך, או שואלים באיזה פורום או קבוצת פייסבוק, רואים Tutorial  ביוטיוב או אפילו מעלים עוד פלאגין. אבל אתם לומדים, נכון?

איך המהות של תהליך זה שונה מאשר להוריד את הגיטרה לסטנד כי זה קשה מדי ולקחת יוקללה במקום? הרי גם לזה יש מיתרים, ואפילו פחות מגיטרה אז זה בטח קל יותר להבין איך לנגן. זה בטח עושה את אותו הדבר, כן?

אז מה פיקאסו עשה? הוא הגביל את עצמו לצבע אחד- כאקט "משמעתי" בתקופת ה- Blue Period וה-Rose Period.

מגבלות, בין אם אנחנו מגבילים את עצמנו ובין אם מגבילים אותנו מעודדות יצירתיות ומייצרות יצירות ייחודיות במינן.

אם נעבוד במכוון רק עם כלים מסויימים שנגדיר כמו EQ אחד, סינתי אחד, Delay אחד, Reverb  אחד והלאה ונבין לעומק מה כל אחד מהם עושה, נכיר את מגבלותיהם ואת חולשותיהם, נוכל להגיע לתוצאות הרבה יותר טובות מאשר להשיג את הפלאגין והציוד הכי טוב בשוק.

ציטוט נוסף ממאסטר אחר, ברוס לי, המסכם את הכוח בשימוש במגבלות מרוכזות ונוקשות:

 

אני לא מפחד מאדם שהתאמן על עשרת-אלפים בעיטות פעם אחת, אך אני כן מפחד מאדם שהתאמן עשרת-אלפים פעם על בעיטה אחת.

 

התהליך לא באמת משנה

כיום נראה שהדבר המעניין יותר מהמוסיקה עצמה הוא תהליך ההפקה. מוסיקה טובה תישאר מוסיקה טובה ללא קשר לתהליך שנעשה מאחורי הקלעים.

אם הדרך בה המוסיקה שלכם נעשית יותר מעניינת מהמוסיקה עצמה, אולי כדאי לקחת צעד אחורה ולבדוק איפה הטכנולוגיה מפריעה לכם בתהליך היצירתיות.

 

לסיכום

פיקאסו הראה לנו שברגע שאנחנו מכירים את הכלים שלנו על בוריים אנחנו יכולים להתקדם לשלב הבא: שלב האמנות. כשהכלים לא מהווים מכשול, כל שנשאר לנו הוא הדמיון.

על-מנת להגיע לשם, יש ליצור בסיס רחב של ידע וכישורים, כמו שפיקאסו אמר:

 

אין דבר כזה אמנות מופשטת. תמיד חייבים להתחיל במשהו. אחר-כך אפשר להתחיל להוציא כל דמיון למציאות.

 

אותו הדבר תקף גם למוסיקה.

תסכימו איתי או לא, לא משנה איזה ז'אנר את יוצרים, יש בסיס של למידה שאתם חייבים ללמוד כדי להצליח ליצור משהו מקורי משלכם.  למדו את החוקים והכלים כמו מקצוענים, כדי שתוכלו לשבור אותם כאמנים.

זהו ההבדל בין אנשים שיהפכו שמש לנקודה צהובה לבין אנשים שיהפכו נקודה צהובה לשמש.

למדו את הכלים והטכניקות שלכם עד לנקודה שבה אתם לא צריכים לחשוב יותר על השימוש בהם. אל תסתמכו על ציוד כדי להפוך את ההפקה שלכם למיוחדת, ולעולם אל תפסיקו ללמוד ולהשתפר.

אך זכרו תמיד:

אל תאמינו תמיד לכל מה שאני אומר. שאלות מפתות אתכם לומר שקרים, במיוחד כשאין תשובה. – פאבלו פיקאסו

אודות אורן גליקי

מפיק מוסיקלי, טכנאי סאונד, מלחין ומעבד בעל נסיון עשיר במגוון רחב של תחומים, ז'אנרים וסגנונות מוסיקליים.

2 תגובות

  1. אהבתי מאוד את הכתבה! כל כך נכון! תודה

  2. חובב לנדוי

    זה ממש דברי אמת!
    חיזקת אותי!
    תודה

השאר תגובה

המייל שלך לא יפורסם.השדות הנחוצים מסומנים ב- *

*