מגזין אולפן ביתי / איך יוצרים מוזיקה? ראיונות עם יוצרים / בית ספר להפקה מוזיקלית: Phil Spector, Be My Baby
פיל ספקטור - בית ספר להפקה מוזיקלית

בית ספר להפקה מוזיקלית: Phil Spector, Be My Baby

 

בסדרת המאמרים 'בית ספר להפקה מוזיקלית' ננתח ונכנס אל מאחרי הקלעים של ההפקות הגדולות ביותר בהיסטוריה של המוזיקה המודרנית. נבין איך נוצרו והוקלטו היצירות הגדולות, ואת שיטות העבודה של המפיקים המוזיקליים שעשו היסטוריה

פיל ספקטור הוא המפיק-כוכב הראשון בשמי מוסיקת הפופ. ספקטור היה מהראשונים להשתמש בטכנולוגיה, בסאונד ובאולפן ההקלטות באופן מכוון ככלי נגינה נוסף אשר משפיע באופן משמעותי על התוצר המוגמר. המטרה שלו היתה לא בהכרח לתעד סאונד קיים של הרכב מנגן, אלא 'לברוא' סאונד חדש בעזרת כלי האולפן, הנגנים, החלל והמוח הקודח של המפיק המוזיקלי. בפרק זמן של שנים ספורות בראשית שנות השישים הוביל ספקטור עשרות להיטי פופ לראש המצעדים, בעיקר עם הרכבי נשים כגון 'The Ronettes' או 'The Crystals' אך גם עם הרכבים ואומנים אחרים, כאשר הוא כותב, מלחין, מפיק מוזיקלית ומציג את שיטת ההפקה הייחודית ואת טביעת הסאונד המאפיינת שלו ה-Wall Of Sound.

המטרה של ספקטור היתה סאונד גדול מהחיים, כאשר הצלילים של הכלים השונים מתערבבים יחד למעין 'חומת סאונד' בלתי מובחנת.

'The Wall Of Sound' של פיל ספקטור

אז איך בנה ספקטור את קיר הסאונד שלו?

הרבה נגנים: קיר הסאונד של ספקטור מתחיל בהקלטת כלי נגינה רבים מאד אשר מנגנים לרוב וריאציות של אותן הפראזות המוזיקליות, באותו מקצב ריתמי. כך מתואר שבהפקה מסויימת של ספקטור ניתן היה למצוא באולפן 4 גיטרות, 3 גיטרות בס, 3 פסנתרים וכלי מקלדת, שני מתופפים, שני מתופפי כלי הקשה, ששה נגני כלי נשיפה וחטיבת כלי קשת מלאה. בכל אופן כשספקטור הפיק, לא היו פחות מ-20 נגנים בחדר ההקלטה.

שימוש בריוורב טבעי ומיקרופונים: לצורך שימוש בריוורב הטבעי והגדול של חדרי ההקלטה, נהג ספקטור לעיתים קרובות להקליט על ידי הצבת מיקרופונים במרחק גדול מכלי הנגינה על מנת לתפוס כמה שיותר מההידהוד הטבעי של החדר. הדליפות בין המיקרופונים השונים היוו חלק אינטגרלי מהסאונד הספקטורי, כאשר בשלבים שלפני ההקלטה היה מחפש את הפוזיציה בה כל המיקרופונים ביחד, הדליפות ביניהם והפרשי המופע (פאזה) נותנים לו את הסאונד שהוא מחפש.

שימוש באפקטים מדמי חלל מלאכותיים: ספקטור לא הסתפק בריוורב הטבעי של חדרי ההקלטה הגדולים בהם הקליט. על מנת להשיג את הסאונד הענק שלו השתמש גם בחדרי ריוורב (Echo Chambers), ו-Tape Echoes. כך העצים עוד יותר את תחושת הלכידות והגודל של 'קיר הסאונד' שלו, ולא היה מוגבל על ידי הגודל והרוורב הטבעיים של חדר ההקלטה.

אין הפסקות: פיל ספקטור היה ידוע בתור מפיק שזוהי חוויה מפוקפקת למדי לעבוד תחתיו. אחת השיטות שלו לקבל 'קיר סאונד' נטול אלמנטים ייחודיים של הכלים השונים, היה להתיש את הנגנים שלו בטייקים חוזרים ונשנים, עד שהם מתעייפים ומנגנים יותר Flat, נגינה נטולת ייחודיות שמשתלבת מצויין בקונספט הסאונד שספקטור ניסה ליצור. בנוסף הוא שנא הפסקות מתוך אמונה (נכונה כנראה) שמיקום מעט שונה של המיקורופונים ביחס לכלים ו-Feel שונה של נגינה ישנו לגמרי את הסאונד המתקבל. על פי האגדה, בשיר 'Be My Baby' לקח 42 נסיונות ב-4 שעות לפני שספקטור איפשר לגלגלי הטייפ להתחיל להסתובב ולהקליט.

הרונטס ופיל ספקטור

'Be My Baby':

לא נעים… אין הפסקות… (הרי גם נגנים צריכים לפעמים פיפי…) אך זה כנראה עבד. השיר 'Be My Baby' הוא דוגמא באורך 2:37 דקות להפקת פופ מהודקת למופת.

השיר נפתח בשתי תיבות של ביט תופי R&B עוצמתיים. הזמרת הראשית (Ronnie Bennett אשתו לעתיד של ספקטור), מופיעה בקדמת הבמה באופן בולט ומרשים (0:11) כשלצידה תוף הסנאר דופק חזק (מחוזק במחיאת כף, טמבורין, Woodblock ורוורב ענק), ומאחוריהם חומת סאונד בלתי מובחנת. נשים לב גם לתפקיד השייקר הדומיננטי על השמיניות (אשר מלווה בפסנתר פחות דומיננטי, ואולי קלידים נוספים שגם הוא עושים תפקיד שמיניות). הם ינגנו לכל אורך השיר וישמרו על תחושת ההתקדמות והאנרגיה.

כלי הנשיפה אשר מופיעים בחלק השני (0:25) של הבית בלוויית קולות רקע חלושים במרחק, עוזרים לבניית המתח וההתפתחות לקראת הפזמון.

ובכל פעם שמגיע פזמון (0:40) יש איזו תחושה של הרפיה ושחרור מהמתח שנבנה בבתים על ידי מקצב התופים, הסנאר שמושך אחורה והמהלך ההרמוני. הסנאר בפזמון מתחיל סוף סוף לדפוק על כל פעימה שניה, מה שמושך את כל העסק קדימה, ונותן תחושת תנופה ביחס לבתים. עם פתיחת הפזמון נכנסים קולות הרקע הנשיים הנוספים מעל חומת הסאונד ומבצעים למעשה את התפקיד המוביל (אך באופן רך ומאחור), כאשר הקול המרכזי של Bennet עונה להם בפרונט עם חריפות ומעט דיסטורשן מחמיא של הקלטה 'חמה' על טייפ.

הבית השני (0:56) מלא יותר, עם קולות רקע דומיננטיים וכלי נשיפה. הקצב שוב לוקח אחורה בתחושה, הפתרון יגיע כמובן עם הבפזמון השני (1:25) שייסחוף אותנו שוב קדימה. ואחרי הפזמון השני C-Part קצרצר (1:40) אשר מובילים אותו כלי קשת שמנגנים את התפקיד המלודי. החלק הזה פחות עמוס ואינטנסיבי, והוא מכין אותנו לפזמון נוסף (1:55) , אחריו Break שחוזר אל תופי ה-R&B שפותחים את השיר (2:10) , שוב פזמון ו-Fade Out.

ריהאנה וביונסה בוודאי מקנאות בהפקת הפופ המושלמת של פיל ספקטור וה-Ronettes משנת 63, מוקלט על טייפ ארבעה ערוצים באולפני Gold Star בניו-יורק, רק קצת אחרי שהמציאו את הגלגל. העתיד של ספקטור הולך להיות פחות מבריק מהשגיו הגדולים בתחילת שנות ה-60 ויכלול הפקה מוזיקלית מפוקפקת של האלבום 'Let It Be' של ה-Beatles, שערוריות כאלה ואחרות והרשעה ברצח בשנת 2009. אבל מזמן מזמן, לפני כמה עשורים עשה לנו ספקטור בית ספר להפקה.

אודות נועם גינגולד

איש הסינתסייזרים ומייסד LFO. נועם הוא מוסיקאי ומפיק מוסיקלי, זוכה פרס אקו"ם לשנת 2010, ומעצב סאונד בעל שם עולמי. בפלאגינים בסינטיסייזרים ובסאונדים שנועם פיתח משתמשים המפיקים והיוצרים הטובים בעולם ביניהם: סיימון פוספורד, טרנט רזנור, גיי סיגוורת', אד בולר, אד סטארינק, ריק סימפסון ורבים אחרים.

השאר תגובה

המייל שלך לא יפורסם.השדות הנחוצים מסומנים ב- *

*