מגזין אולפן ביתי / סאונד / הצד הנמוך של המיקס
הצד הנמוך של המיקס

הצד הנמוך של המיקס

נושא ה- Low End במיקס מעסיק מאד טכנאי סאונד וממקססים. למעשה, עם התפתחות האולפנים הביתיים, כניסת המוניטורים הקטנים לחדרי השינה והשימוש ההולך וגובר באזניות לצורכי הפקה ומיקס, ההתעסקות בתדרים הנמוכים וכוונונם הנכון במיקס הפך לבעייתי וקשה יותר מבעבר.

על-מנת ליצור מיקס בעל אופי, ברור ואיכותי, אל לנו להזניח את החלק הנמוך במיקס.

נמוך זה אופי

אז מה יש לנו בתדרים הנמוכים הכל-כך חשובים לנו במיקס?

  1. הבייס דראם או קיק (Kick)- מרכיב מאוד חשוב בחלק הנמוך במיקס. כלי זה עוזר להכתיב את אופי המיקס- בין אם רגוע ורך, או עצבני וקצבי.
  2. הבאס: בין אם סינתיסייזר, אקוסטי או חשמלי, הבס מרכיב את רוב החלק הנמוך במיקס. כלי זה אחראי ברוב המקרים, כמו הקיק, לאופי המיקס ולהכתבת התפקידים של שאר הכלים.
  3. סאב: החלק הנמוך ביותר של התדרים הנמוכים. כל תדר מתחת ל-60 הרץ נחשב לסאב.

 

קשה לי נמוך…

איזון מדוייק ונכון של התדרים במיקס הוא לא פשוט בכלל ממגוון סיבות. הנפוצה ביותר היא חדר לא מאוזן מבחינה אקוסטית. חוסר טיפול אקוסטי או הכרת מערכת הסאונד שלכם על כל יתרונותיה ומגרעותיה יכול להביא להחלטות מוטעות במיקס ובקרת תדרים שגוייה.

בטבע, גלי קול בתדר נמוך גומעים מרחקים עצומים בשל אורכם הפיזיקלי הגדול. בניגוד להתפתחות הטבעית של הגל, כשאנו משדרים את הגלים האלה בתוך החדר, לרוב בחדרים קטנים ומטופלים לא נכון או בכלל לא, נקבל המון בעיות כמו קפיצות עוצמה פתאומיות ונפילות אנרגיה בתדרים מסויימים בשל היפוכי פאזות המתרחשים בשל התנגשויות הגלים בחדר. על מנת להמחיש לכם קצת את הבעיה הזו, הנה קצת נתונים:

לצורך הדגמה, ניקח חדר בגודל סטנדרטי המתאים להגדרה של רוב אולפני הפרוייקטים והאולפנים הביתיים:

2f6701b9-c714-49dd-a94a-ff3469c7503e

בתמונה זו אפשר לראות הערכה של התפתחות הגל ונקודות מפגש. ספציפית בנקודת המפגש המתוארת באיור למעלה, נקבל תמונה לא מדוייקת של המיקס בשל היפוכי פאזה. יש לזכור שהגלים ממשיכים לקירות וחוזרים בחזרה בהתאם לזוית הפגיעה בקיר- דבר היוצר עוד בעיות. כמו כן, חשוב לזכור שגלי קול בתדר נמוך חודרים קירות וספוגים שאינם מיועדים לספיגתם ולכן חשוב לתכנן היטב את האקוסטיקה בחדר.

חישוב אורך הגל נעשה על-פי על-פי הנוסחה המקובלת לחישוב אורך גל: תדר חלקי מהירות קול=אורך גל.

למשל: אורך הגל של התדר 100Hz יהיה 3.43 מטרים, כלומר, מחלקים את התדר (100 לפי הדוגמה) במהירות הקול שהינה 343 מטרים בשנייה לערך. יש לזכור שמהירות הקול משתנה עם שינוי הטמפרטורה, דבר היכול להשפיע על החישובים, בעיקר כשאנו מודדים בחדרים גדולים. בחום של 20 מעלות מהירות הקול היא כ-343 מטרים לשנייה.

חשוב לזכור: גל קול מקבל את אופיו המלא כאשר הוא מצליח להתפתח עד לרבע מאורכו המלא לפחות.

 

הפתרון?

במידה והדבר אפשרי, נסו לפנות כמה שאפשר מחלל החדר על מנת לתת לגל הקול להתפתח כמו שצריך. אפשר לעזור "לייבש" את החדר עם מלכודות באס וחומרים סופגים המתאימים לספיגת תדרים נמוכים, או להשתמש במפזרים(דיפיוזרים). עוד פתרון אפקטיבי הוא להשתמש באזניות איכותיות המתאימות למיקס בעלות תגובת באס טובה.

 

למי אתם ממקססים?

כמו בכל דבר, חשוב לדעת את המטרה שלשמה אנו ממקססים. בין אם למוסיקת ריקודים במועדון, בה הבאסים צריכים לפמפם לנו בקרביים ובין אם להאזנה מהסלולארי או המחשב הנייד בזמן שאנו מחכים לקפוצ'ינו חזק שלנו.

חשוב לזכור שרוב המוסיקה הנצרכת כיום נשמעת דרך מערכות סאונד ברמה נמוכה כמו הרמקול של הטלפון, המחשב הנייד או רמקולים המתחברים למחשב שקנינו בסין (או שיט בוקס, כמו שאוהבים לקרוא לזה). דבר אחד משותף לכל המערכות האלה: אין להן תגובת באס מרשימה, אם בכלל.

בהמשך, נבין איך אפשר לעזור לאינפורמציה באיזור הנמוך להיות יותר ברורה במערכות האלה.

 

מקור הסאונד

שימו לב לעושר ההרמוני של הסאונד המקורי. במידה ויש לנו סאונד מקורי שהתדרים הנמוכים שלו חסרי אנרגיה או לוקים בחסר, הגברתם באופן מלאכותי תאבד את הקסם שאנו רוצים ליצור במיקס.

בחרו טוב טוב את סוג מקור הסאונד ותקנו אותו עוד בשלב ההקלטה. ככל שנשאיר פחות התעסקויות טכניות לשלב המיקס, כך נוכל להתרכז באמנות ויצא לנו מיקס פצצה.

 

I Need a Kick

ברוב הז'אנרים המוסיקליים, הקיק או הבייס-דראם הוא זה המוביל את השיר הן מבחינת אנרגיה והן מבחינת הקצב. עיצוב נכון וקפדני של הקיק ייקח את המיקס למקומות שלא חלמתם עליהם ולא יכולתם להכנס אליהם ללא דרכון ממאדים.

כמו שהזכרתי בסעיף הקודם, חשוב לברור בקפידה את הדגימה בה אנו רוצים להשתמש ולהתאימה לז'אנר. במידה ואנו רוצים המון סאב, נבחר דגימה בעלת המון בשר בסאב.

אותו הדבר בקשר להקלטת קיק ממערכת תופים. כוונו את המערכת שתוציא את הסאונד בדיוק כמו שאנו רוצים בלי פשרות.

כיוון הקיק לסולם המיקס יכול לתפור לנו מיקס מעולה ולהדביק לנו את הכל בצורה מוזיקלית ונכונה.

על מנת לזהות את הפיץ' של הקיק, פתחו EQ עם מנתח תדרים ועשו Sweep בתדרים הנמוכים בקיק. הדרך שיצלצל או "יצפצף", הוא התדר של הקיק. לרשימה מפורטת של התדרים ואורכי הגלים, לחצו כאן.

ישנן הרבה דרכים לעשות זאת. הדרך הפשוטה ביותר היא להשתמש בתוסף המאפשר שינוי פיץ' לערוץ שלם או לשנות דגימה דגימה. חפשו בתכנה שאתם עובדים איתה איך לעשות זאת.

להלן דוגמאות לתכנות הפופולאריות בשוק כיום:

לוג'יק- EXS24

קיובייס- Transpose בסרגל הכלים למעלה.

פרוטולס- AudioSuit→ Pitch Shift

אבלטון לייב- Pitch

נסו לעשות זאת למיקסים שעבדתם עליהם בעבר. זה יכול לגרום להם להישמע הרבה יותר טוב.

 

נקודת לחץ

לכל קיק יש נקודה שבה הפאנץ' הוא הבולט ביותר. בדרך-כלל זהו תדר הכפול מהתדר הבסיסי. להלן טבלה קטנה שתעזור לנו להבין יותר טוב:

 

תו C Cֳ# D D# E F F# G G# A A# B
תדר 130.8 138.5 146.8 155.5 82.4 87.3 92.4 97.9 103.8 110 116.5 123.4

 

אסכולה נוספת דוגלת בגישה שהגברת הקוינטה, כלומר התו החמישי בסולם עוזרת לקיק לשבת במיקס יותר טוב. זוהי גישה שימושית מאוד כאשר הבאס מנגן המון את תו השורש של הסולם. כך עומס התדרים מתחלק באופן נכון יותר.

בכל מקרה, נסו את שתי האופציות וראו מה עובד לכם יותר טוב.

 

All About the Bass, ‘bout the bass…

כמו לקיק, לבאס יש משמעות כבדה בבחירת הסאונד הראשוני- בין אם בבחירת הדגימה או בכיוונון הגיטרה או הסינתיסייזר. ככל שהבאס יהיה עשיר יותר ומלא יותר, כך נוכל לפסל בו ולעצבו בדיוק כמו שאנחנו רוצים.

 

Kick vs Bass

המלחמה הזו קשה יותר וארוכה יותר מכל סרטי "מלחמת הכוכבים" ביחד. נסו לדמיין שני כלים מלאי אנרגיה, אופי ועוצמה מנסים להדחס לטווח תדרים של 250Hz פחות או יותר. בהתחשב שהסקאלה נעה בין 20Hz ל- 20Khz, זהו מקום מאוד קטן. כמעט כמו תא מטען של סמארט.

תדרים נמוכים חופפים לרוב ייצרו "בוץ" המאפיל על המיקס והופך אותו למרוח ולא ברור. אפשר לגשר בין שני הטיטאנים האלה על-ידי פונקציה פשוטה- Side Chain.

הדגשת הקיק- הרעיון הוא להחליש מעט את עצמת הבאס בכל פעם שהקיק נכנס. כמעט בכל הקומפרסורים החדשים כיום הפונקציה הזו קיימת. יש לה הרבה וריאציות ובכל תכנה היא מופיעה טיפה אחרת. חפשו את הפונקציה בתכנה שאתם עובדים איתה.

הדגשת הבאס- במידה ויש לכם את האפשרות, נסו לקצר מעט את זנב הדגימה של הקיק. זה ייתן יותר מרווח לבאס להתפתח.

 

ניקוי "בוץ"

הזכרנו מקודם תופעה המתרחשת כשתדרים נמוכים חופפים. תופעה זו נקראת "בוץ" או "פיכסה" כמו שאני אוהב לקרוא לה.

הדרך להפטר ממנה היא ממש פשוטה:

  1. השתיקו את ערוצי הקיק והבאס.
  2. פתחו Analyzer על ערוץ היציאה(מאסטר) ובדקו האם יש אינפורמציה בתדרים הנמוכים. במידה ויש, בודדו את הערוצים הסוררים והפעילו Low Cut עד שהתדרים נעלמים.
  3. לאחר שהמיקס התאזן מעט, החזירו את ערוצי הקיק והבאס ובדקו אם המיקס מאוזן.

כמובן, אפשר גם למנוע את כניסת הבוץ למיקס עוד בשלב ההקלטה על-ידי הכנה מוקדמת של סאונד המקור או המיקרופון. ישנם מיקרופונים בעלי Low Cut או High Pass מובנה וכפתור הפעלה.

 

אפקטים?

פה אנחנו צריכים להזהר. מאוד.

בעוד שדיסטורשן, פייזר ופלנג'ר יכולים להוסיף מאוד, הם יכולים להכניס המון בלאגן ו"פיכסה" למיקס- דבר שאנחנו ממש לא רוצים.

האפקט ממנו אנו רוצים, אך חייבים לנהוג בזהירות הוא ה-Reverb. על-מנת למנוע תופעה של הכנסת בוץ מחדש למיקס, רצוי לפתוח את האפקט במקביל, ובכך לקבל שליטה מלאה על המקור ועל האפקט- כל אחד בנפרד. בערוץ האפקט, רצוי לשים פילטר High Pass ולחסל כל אפשרות ל"פיכסה".

 

הרמוניות נוספות

במידה ואנחנו מחפשים להדגיש או לתת לסאונד שלנו אופי נוכח יותר, באפשרותנו לשים על ערוץ הבאס ועל הקיק פלאגין או מכשיר המוסיף הרמוניות. מכשיר זה בעצם מוסיף כפולות של הבאס והקיק, דבר ההופך את הסאונד למורגש יותר ובעל נוכחות גדולה יותר. אפקט זה גורם לסאונד שלנו להשמע טוב יותר גם במערכות פחות איכותיות כמו רמקולים של מחשב נייד, סלולארי ורמקולי מחשב ב-2.5$ מסין.

לדוגמה: Waves Maxx Bass, Vintage Aural Exciter ועוד.

 

לסיכום,

מיקסוס הצד הנמוך של המיקס הוא עניין מורכב ודורש התייחסות שונה מאשר מיקס מלא. צד זה דורש המון תשומת לב, דיוק בפרטים הקטנים והכי חשוב: דורש השראה ותכנית עבודה ברורה. ברגע שתצליחו להגיע לתוצאה משביעת רצון מהצד הנמוך במיקס, שלבו את שאר האלמנטים שאתם רוצים להכניס במיקס וראו שהכל נהיה יותר פשוט, נעים וכיף.

בהצלחה רבה!

אודות אורן גליקי

מפיק מוסיקלי, טכנאי סאונד, מלחין ומעבד בעל נסיון עשיר במגוון רחב של תחומים, ז'אנרים וסגנונות מוסיקליים.

השאר תגובה

המייל שלך לא יפורסם.השדות הנחוצים מסומנים ב- *

*