מגזין אולפן ביתי / איך יוצרים מוזיקה? ראיונות עם יוצרים / איך תכתוב טקסט מצויין למוזיקה שלך? מדריך לליריקן המתחיל
play

איך תכתוב טקסט מצויין למוזיקה שלך? מדריך לליריקן המתחיל

אחד הדברים החשובים בתהליך היצירה הוא תהליך כתיבת המילים, כיוון שאנו זוכרים יותר ותופסים מהר יותר מילים מאשר קטעי סולו, מהלכים הרמוניים או מקצב מקפיץ. כך אנחנו בנויים אבולוציונית.

תהליך כתיבת המילים הוא אינדיבידואלי וספציפי לכל אחד. אין אחד שעושה את אותו התהליך ואין אחד שמקבל את אותה התוצאה(כן, אפילו יוסי גיספן). ישנם אנשים המסוגלים לכתוב שיר שלם ב-3 דקות וישנם כאלה שלוקח להם בערך 40 שנה. מדבריו של לאונרד כהן ז"ל בראיון לרולינג סטון בספטמבר 2014 על "בעיות פופולאריות" בתהליך כתיבת השירים:

"זה נמשך כבר 40 שנה. שכתבתי את המילים המון פעמים כדי להתאים את השיר לעמדה התיאולוגית שלי, שהיתה מאוד לא בטוחה". לאונרד כהן על השיר Born in Chains

בכתבה זו ארכז כמה טיפים בתובנות שיעזרו לכם להתמקד ולהתאפס על תהליך כתיבת המילים. חשוב לציין שכמו בכל סוג של אמנות, אין נכון ולא נכון. כל עוד תגיעו לתוצאה שאתם מרוצים ממנה, עשיתם את העבודה כמו שצריך. כדאי לנסות את הטיפים בכתבה, אפילו כדי להבין שזה לא עובד בשבילכם.

מוכנים? בואו נתחיל.

  1. אימון

כמו כל שריר, גם את שריר הכתיבה צריך לאמן. במידה ועדיין לא כתבתם אף שיר, חמשיר, זמריר או אפילו שני משפטים עם חרוז- זה הזמן להתחיל. יתרה מכך, גם אם אתם לא מתעסקים במילים ויותר בתחום הסאונד שווה להכיר את הצד היצירתי הזה שבכם. אני בטוח שיש בו.

שיטת אימון נהדרת טכנית לחלוטין העובדת גם כשאין השראה היא פשוט לקחת דף ולהתחיל לרשום את המילים שעולות לכם בראש אחת מתחת לשניה. ללא חוקים, ללא הגבלות, ללא קשר למילה הקודמת. פשוט לשפוך. מנחשים מה החלק הקשה ביותר? לשבת עם עצמכם 10 דקות.

קחו 10 דקות ונסו זאת בעצמכם.

לאחר מכן, התחילו לחבר את המילים שרשמתם למשפטים. לא חייב להיות קשר בין משפט למשפט, אך המשפט צריך להיות הגיוני בתוך עצמו.

לאחר מכן חברו את המשפטים בסדר הגיוני וקראו אותם בקול רם. לא עובד לכם? שנו את סדר המשפטים. האינטואיציות שלכם הן אלה שיקבעו אם השיר עובד או לא.

  1. נושא

במידה וכתבתם כבר כמה שירים, בטח נתקלתם במצב שבא לכם לכתוב, אבל אין לכם נושאים. העומס, האינטנסיביות, העבודה שלווא דווקא קשורה למה שאתם אוהבים לעשות, הילדים, האישה, הכלב ועוד הסחות דעת ומחסומי יצירתיות שונים ומגוונים.

דרך טובה להתמודד עימם היא פשוט לכתוב את כל המחסומים ואת כל הבעיות שיש לכם על דף בצורה מפוזרת(לא בטור או בשורה).

לאחר מכן, העבירו מבט ברפרוף מהיר. העיניים שלכם ייתפסו על מילה מסוימת. קחו אותה ובדקו אילו תחושות היא מעלה בכם. רשמו את התחושות האלה. לאחר מכן, כמו בתרגיל בסעיף הראשון חברו את התחושות למשפטים ואת המשפטים לבתים.

בנוסף למבנה מסודר של שיר, תרגישו גם הקלה נפשית.

  1. חרוזים

אנו אוהבים שירים בחרוזים. הם מתנגנים יפה יותר, זורם יותר ונותנים תחושה של המשכיות ואחידות בשיר. כל זה טוב ויפה, אך הם לא חובה בכלל. במידה וכתבתם שיר שאין בו אף חרוז, אין דבר. זה לא יוריד את השיר באיכותו וביופיו. רק בשביל הקטע, נסו להפוך את שיר שכתבתם ללא חרוזים לשיר עם חרוזים, ושיר עם חרוזים לשיר ללא חרוזים.

ישנם כמה וכמה סוגי חרוזים כגון:

  • חרוז זכרי ונקבי- חרוז זכרי(או גברי) מתאפיין בהטעמה של ההברה האחרונה, כלומר במלרע. לדוגמה: מיטה-חיטה, כדור-שידור.

חרוז נקבי(או נשי) מתאפיין בהטעמה של ההברה הלפני אחרונה, כלומר במלעיל. לדוגמה: פרח-קרח.

אפשר כמובן להשתמש בשני סוגי חרוזים ולהחליפם כמו בשירו של נתן אלתרמן "עוד חוזר הניגון":

שֶׁיָּדֶיךָ רֵיקוֹת וְעִירְךָ רְחוֹקָה

וְלֹא פַּעַם סָגַדְתָּ אַפַּיִם

לְחֹרְשָה יְרֻקָּה וְאִשָּׁה בִּצְחוֹקָהּ

וְצַמֶּרֶת גְּשׁוּמַת עַפְעַפַּיִם.

 

  • סיווג על-פי המקום בטור- בדרך-כלל החרוזים יופיעו בסוף, אך הם גם יכולים להופיע בהתחלה, אמצע ואפילו בין שתי מילים עוקבות, לדוגמה בשירו של דן פגיס "חוני"- 'וְגֶשֶם עִוֵּר חִזֵּר עַל פְּתָחִים וְקִשְקֵש.

כאשר החרוז מופיע בתחילת הטור הוא נקרא חרוז פותח.

חרוז בין שורתי הוא טריק המשמש להאטת הקריאה ולהפניית תשומת הלב למילה קודמת. תחבולה זו גורמת לנו לחזור למשפט הקודם ולמצוא את חברו של החרוז ובכך לקרוא בשנית את המשפטים. נתן זך השתמש בחרוז זה בשירו "כמו חול":

וַהֲרֵי נֶאֱמַר בִּמְפֹרָש כְּמוֹ חוֹל, וּמִמֵילָא מְדֻבָּר

גַם עַל הַיְכֹלֶת לִסְבֹּל. אוֹ שֶמָא אֶפְשָר לַחְשֹב שֶהַכֹּל.

 

  • החרוז הבלתי מדוייק- חרוז שאינו מקיים במדוייק את כל כללי החריזה. דווקא חרוז זה הוא אחד הנפוצים ביותר. גם לו יש כמה סוגים:
    • חרוז אסוננטי- אינו חורז את העיצור האחרון במילה, אלא תנועה, עיצור ותנועה לפניו (למשל: חֶדֶר-צֶדֶק, חתונה-חתולה). חריזה כזו מתבצעת לעתים גם בהשמטת העיצור האחרון (עוֹלָם-עוֹלָה).
    • חרוז קרוב- חורז עיצורים סופיים או תנועות סופיות כאשר הם קרובים בצליל, אך אינם זהים.
      • בחרוז קרוב עיצורי- מופיעים כעיצור האחרון שני עיצורים 'דומים', כגון הזוגות מ/נ, ל/ר, ב/פ, ד/ט או ת, צ/ז/ס/ש (למשל: עכשיו-אשף, הֶרֶס-קֶרֶש). דמיון העיצורים הוא תוצאה של התכונות הפונטיות שלהם.
      • חרוז קרוב תנועתי הוא חריזה של תנועות דומות (סגול/פתח-קמץ, סגול-צירה/חיריק, חולם/שורוק) כאשר העיצורים זהים. (למשל: אֹרַח-ארֶך, לִפְתֹחַ-שָטוּחַ)

 

לאחר שהסדרנו קצת את החרוזים מבחינה לשונית, אתם יותר ממוזמנים לשבור את כל החוקים שקראתם למעלה וליצור משהו חדש לגמרי.

 

  1. משקל

כן, לכל משפט יש משקל. המשקל נמדד במקור בשתי שיטות: או בשיטה הסילבית או בשיטה הסילבו-טונית. לא ניכנס לזה כעת, אך אנסה להפשיט את זיהוי המשקל בשירה על-ידי תרגיל:

פתחו תוכנה או אפליקציה כלשהי שיודעת לנגן מטרונום וכוונו את המהירות ל-80  BPM. נסו להקריא את המשפט שכתבתם בהתאם לקצב. הגבירו את המטרונום במהירותו או האיטו במידת הצורך.

הקליטו את עצמכם מקריאים את המשפט. לאחר מכן, האזינו להקלטה ובדקו האם המשפט שהקראתם מתחלק לחלקים זוגיים(של 2 או 4) או שמא לחלקים אי זוגיים (3 או 6). זיהיתם? יופי. זה המשקל שלכם- זוגי או אי זוגי.

 

  1. טמפו וכמות המילים בשיר

טמפו(קצב) השיר תלוי בכמה משתנים. המרכזי ביניהם הוא באיזו אוירה אנחנו רוצים שהשיר יהיה:

  • קצב איטי- אוירה רגועה יותר.
  • קצב מהיר- אוירה אנרגטית יותר, אולי לחוצה.

שאר המשתנים תלויים בסמנטיקות של ההפקה, רמת הנגינה וסוגי הכלים המנגנים.

כמות המילים בשיר תלויה במסר אותו אנו רוצים להעביר ובז'אנר בו אנו רוצים שהשיר יהיה, לדוגמה:

אם השיר הוא שיר היפ-הופ או ראפ, סביר להניח שיהיו הרבה מילים בשל אופי השירה הדיבורית יותר בז'אנר.

אם הז'אנר הוא אוירתי יותר ואיטי יותר, כמו נורה ג'ונס, סביר להניח שקצב המילים יהיה איטי יותר.

 

  1. אופי ואיכות המילים

זה לא סוד שישנם מספר לא קטן של שירים שמילותיהם לא עולות בקנה אחד עם מיטב משוררי העולם, בלשון המעטה. אחד השירים הנחשבים במיינסטרים בשיראל הוא נועה קירל- קילר. כנראה שסיכול האותיות זה חלק מהעניין. שיר זה מעניין משתי סיבות עיקריות:

  1. שיר זה אינו מתהדר במילים שנונות, מעניינות ומתוחכמות אלא מילים פשוטות ו"יומיומיות".
  2. שיר זה מושתת בעיקר על הקליפ ועל הקצב שלו ומתיימר להיות להיט ברחבת הריקודים.

בדרך-כלל נראה את המודל בעוד כמה וכמה יוצרים צעירים שמנסים להשתלב בתעשיית המיינסטרים במוסיקה.

שיר זה מעיד על הכיוון אליו הולכת מוסיקת המיינסטרים בארץ בדומה לעולם. פחות דגש על איכות המילים ויותר על הקצב והביט.

בעבר, היוצרים הבולטים היו אלה שהשתמשו במילים יומיומיות ופשוטות, אף בוטות. כיום הבולטים הם אלה שמשתמשים במילים יפות ובעברית תקינה.

אם ברצונכם לבלוט באופי המילים שלכם ובאיכותן, כל שאתם צריכים לעשות הוא לכתוב בעברית תקינה ולהשתמש במילים המתנגנות יפה על הלשון.

להלן כמה דוגמאות לשירים עם מילים "סתמיות" שעשו היסטוריה:

חנה לסלאו וג'קי מקייטן – מריומה יומה 

דני סנדרסון – מה הדאווין שלך

ג'קי מקייטן – מענטזת

שושי – פסוליה

צינגלה – יוסי עדן

 

לסיכום,

עולם הליריקה במוסיקה הוא עולם במלואו.

בכתבה זו ניסיתי להקיף את עולם כתיבת המילים כיום ודגשים שלדעתי צריכים לשים לב אליהם. אחת המסקנות המרכזיות היא שתהליך הכתיבה הוא תהליך אינדיבידואלי וכל אחד מוצא את הנתיב שהכי מתאים לו לכתיבת מילים.

בין אם אנו כותבים מילים לשירי רחבת ריקודים ובין אם אנו כותבים מילים לערבי הקראת שירה, יש לנו את הצורה שבה אנו כותבים והצורה בה אנו רואים את הדברים.

אין נכון ולא נכון, אין יפה ולא יפה. יש עובד לנו או לא עובד לנו.

חשוב שנזכור שאנחנו עושים אמנות, ואנחנו עושים את האמנות הזו בשבילנו בראש ובראשונה. אחרים מוזמנים להנות מזה.

 

בהצלחה לכולנו!

 

אודות אורן גליקי

מפיק מוסיקלי, טכנאי סאונד, מלחין ומעבד בעל נסיון עשיר במגוון רחב של תחומים, ז'אנרים וסגנונות מוסיקליים.

השאר תגובה

המייל שלך לא יפורסם.השדות הנחוצים מסומנים ב- *

*