מגזין אולפן ביתי / סאונד / איך משתמשים באקולייזר? 9 טיפים ומאמן אישי לעבודה נכונה עם EQ
איך משתמשים באקולייזר?

איך משתמשים באקולייזר? 9 טיפים ומאמן אישי לעבודה נכונה עם EQ

אקולייזר, או EQ בעגה המקצועית, הוא אחד הכלים השימושיים ביותר שיש לנו בארגז הכלים המוסיקלי שלנו. השימוש בו מאוד מגוון ורחב- החל מאיזון תדרים במיקס כללי, דרך טיפול נקודתי בתדרים מפריעים ועד להנמכה אגרסיבית של תחומי תדר שאנחנו לא רוצים במיקס/בערוץ בכלל.

הנה כמה טיפים שיעזרו לכם להשתמש באיקולייזר טוב יותר:

1. תבינו איך עובד אקולייזר

לאקולייזר (בין אם במכשיר אנלוגי חיצוני או בפלאגין) ישנם פרמטרים קבועים אותם אנו משנים לפי הצורך. בואו נכיר אותם, שנדע על מה אנחנו מדברים כאן:

Bands:

מספר ה-Bands משתנה בין אקולייזר אחד למשנהו, וקובע בכמה טווחי תדרים נוכל לטפל בו זמנית, כאשר כל Band מאפשר לטפל בטווח תדרים מסויים. רצוי לכבות Bands שאנחנו לא משתמשים בהם! באקולייזר המובנה של תוכנת קיובייס למשל, יש 4 Bands כפי שאתם יכולים לראות בתמונות למטה.

בכל Band נמצא (בדרך כלל) את הפרמטרים הבאים: Frequency, Q, Gain וכן את סוג הפילטר של הבאנד Type. בואו נעבור בזריזות על הפונקציונליות של הפרמטרים האלה.

Frequency:

קובע את המוקד של טווח התדרים בו האקולייזר מטפל, בהתאם לסוג הטיפול שבחרנו (Type)

Q:

בשימוש בעיקר בסוג אקולייזר של פעמון (Bell). קובע את רוחב הפעמון, ככל שה-Q גדול יותר הפעמון צר יותר, כלומר אנחנו מטפלים בטווח תדרים יותר מצומצם. בסוגי חיתוך אחרים (שאינם פעמון) עלול ה-Q לא להשפיע כלל, או להשפיע על צורת עקומת החיתוך.

Gain:

קובע את כמות ההגברה/ההנחתה של טווח התדרים.

Type:

בחירה בין סוגי התנהגות שונים של Band ספיציפי של האקולייזר. הסוגים המקובלים: Bell, High Shelf, Low Shelf, High Pass, Low Pass

High Pass & Low Pass Filters:

High Pass Filter (בתמונה למטה) יאפשר לתדרים הגבוהים מנקודת החיתוך (הנקבעת על ידי ה-Frequency) לעבור, והתדרים הנמוכים יחתכו. Low Pass Filter יעשה את אותו הדבר בקצה השני של סקאלת התדרים. באקולייזרים מסויימים נוכל לקבוע את מידת השיפוע של עקומת החיתוך. נשתמש בהם לחיתוך חריף של התדרים הנמוכים מאד (הסאבים Subs), או של התדרים הגבוהים מאד שעלולים במצבים מסויימים להיות צורמניים מידי.

פילטר של אקולייזר

High Shelf & Low Shelf:

High Shelf מאפשר פעולת הגברה או החלשה עם עקומה עגולה ומעודנת. אנו יכולים (בעזרת כפתור ה-Gain) להחליש או להגביר את טווח התדרים מהנקודה אותה קובע ערך ה-Frequency ואילך. ה-Low Shelf יבצע כמובן את אותה פעולה בצד השני של הסקאלה. ה-Shelves יאפשרו לנו לשנות את הצבע של הסאונד שלנו בצורה טבעית ופחות מובחנת.

אקולייזר - High Low Shelf

Bell:

לעיתים אנו מעוניינים בטיפול ממוקד וחריף יותר בטווח תדרים ספיציפי. במקרה זה ה-Shelfs לא יתנו פתרון ואנו נפנה אל צורת הפעמון Bell. בעזרת הפעמון נוכל להחליש (בדרך כלל), או להגביר טווח תדרים ספיציפי, כאשר פרמטר ה-Q יקבע את מידת המיקוד.

אקולייזר עקומת פעמון

 

בנוסף נמצא ברוב האקולייזרים:

Input:

קובע את כמות הסיגנל שנכנס לאקולייזר.

Output:

קובע את הווליום של הסיגנל כולו בסוף השרשרת. נשתמש בו כדי לאזן חזרה את העוצמה  לאחר ההגברה/הנחתה.

חשוב: לא בכל EQ יש את כל הפרמטרים, וחלקם מופיעים בשמות שונים ומשונים- בדרך-כלל בהתאם לראשו היצירתי של המפתח. מסיבה זו, חשוב לקרוא את המדריך המצורף ל-EQ, או לחפש מדריכים Online. בחרו את הסוג שלכם הכי נוח לעבוד איתו, בין אם זה EQ גרפי או EQ פרמטרי. מבחינת סאונד זה לא תמיד הכי משנה, אבל זה כן משנה לדרך שבה אתם עובדים עם ה-EQ.

 2. בחרו את האקולייזרים שאתם אוהבים ולמדו להכיר אותם

היום, כשסצינת ה"חינמים" הולכת וגועשת מרגע לרגע, אנו מגיעים למצב שבו השוק מוצף במאות פלאגינים של יצרנים מוכרים יותר ומוכרים פחות, איכותיים יותר ואיכותיים פחות, ויפים יותר (ויפים פחות). כשאנחנו בוחרים את ה"פייבוריט" שלנו, בין אם זה לז'אנר מסויים או אקולייזר שנשתמש בו על כל פיפס ביצירה שלנו- כדאי מאוד שנכיר אותו היטב.

איך עושים זאת?

דבר ראשון- בודקים מצבי קיצון.

כדאי לבדוק איך הוא אקולייזר מתנהג עם הסיגנל (ה"חומר" בערוץ הספציפי/מיקס) כאשר הווליום נמוך או חזק, אם הפעולה שלו חלקה או אגרסיבית כשאנחנו מותחים את הפרמטרים לקצוותיהם.

בדקו את כל האופציות והפונקציות הקיימות במכשיר האקולייזר כדי שתוכלו בעתיד להתאים את העבודה עם המכשיר למיקס עצמו/לטיפול בערוץ. כמובן שלכל אקולייזר יש את ה"קטע" שלו, אבל על כך בהמשך.

במידה ואתם מוצאים שאין מה לעשות ואתם לא מסתדרים עם ה-EQ, או לא אוהבים את הסאונד- לא להסס להעיף. יש המון תחליפים מעולים בשוק, גם חינמיים וגם בתשלום.

אקולייזר אולפן UAD

אקולייזר מנורתי? Solid State? גם וגם! Millennia

3. אקולייזר "שקוף" או "צבעוני"?

אחת ההתלבטויות המרכזיות של כל איש סאונד, מפיק ומוסיקאי.

מחד- אנו רוצים EQ שישקף לנו בצורה הטובה ביותר איך הסיגנל נשמע, איך הכלי באמת מתנהג ואיפה הבעיות האמיתיות שלו, ו-EQ "שקוף", לא נותן "אופי" לסאונד שלנו יעשה את העבודה הזו על הצד הכי טוב.

מאידך- אנו רוצים "אופי" כלשהו למוסיקה שלנו. מוסיקה ללא "אופי", או "צבע" לעיתים משעממת, נשמעת חסרה ואנמית.

אז מה עושים?

קודם כל, עוצרים.

מתכננים לפני, כבר בשלב ה- Pre-Production, איך הסאונד שלנו צריך להישמע (כך נתכוונן מראש וחיינו יהיו הרבה יותר פשוטים), עם איזה כלים נשתמש, איזה EQ, קומפרסורים וכו'.

במידה ואנחנו רוצים סאונד וינטג', מלא אופי, אנרגיה ו-Attitude, נשתמש ב-EQ שנותן את המאפיינים הללו. במידה ואנחנו רוצים סאונד יותר מודרני, נקי ו"חלק", נעדיף להשתמש ב-EQ "שקוף" איכותי, המאפשר לנו לטפל בסאונד בצורה הטובה ביותר.

כמובן, שלכל כלל יש יוצא מן הכלל, והאזניים הן אלה שמחליטות.

4. לפני ואחרי ה-EQ

אנו משתמשים ב-EQ בכל מיני מקרים, מכל מיני סיבות. הדרך הכי טובה, ואולי היחידה שלנו לבדוק בעצם לשם מה השתמשנו בו, היא שיטת ה"לפני ואחרי", או באנגלית A-B Testing.

לאחר שעמלתם, הקשבתם ושיחקתם עם הפרמטרים, נסו ללחוץ על כפתור הBypass והשוו בין התוצאות. אם אתם יותר אוהבים את המקור, לפני הטיפול, הגיע הזמן לחזור לשולחן הניתוחים. אם אהבתם את ה"מטופל", אז הצלחתם.

5. אקולייזר תוכנתי או חומרתי?

הרבה גישות קיימות בתחום. חלקן אומרות- "אנחנו בעולם דיגיטלי! יש פלאגינים בשפע, מערכות דיגיטליות בשפע וסמארטפונים, טאבלטים, מסכים חכמים ועוד כל מיני פיצ'פקעס. אז למה להיתקע בעבר?"

 והצד השני אומר- "לא יעזור בית דין, אי אפשר להחליף איכות של מכשיר אנלוגי, המעביר את האות דרך כבלי נחושת, מנורות ועוד כל מיני רכיבים יקרים שעולים יותר מרכב חדש, במעגל מודפס שמיוצר בייצור המוני בסין, או קוד תכנה שמפתח משועמם יוצר…"

 ויש את האו"ם- "עדיף לשלב, כך נהנים משני העולמות."

 אז מה בוחרים? פה נכנס השיקול הכלכלי. מכשירים אנלוגיים, מטבע ואיכות הייצור, עולים המון כסף בדרך כלל. רק בעלי ממון או משקיעים/חסכנים גדולים מסוגלים בדרך כלל לקנות אותם. כדאי לקחת בחשבון שהתחזוקה מאוד יקרה בגלל איכות הרכיבים או העובדה שקשה מאוד להשיג רכיבים נדירים מסוימים.

 בדרך כלל, מעגלים מודפסים/תכנות (VST, AU, AAX) יהיו זולים יותר בהרבה מהמכשירים האנלוגיים, ויוכלו להתעדכן ולהשתפר עם הזמן והטכנולוגיה. במידה ויש לכם מכשיר אנלוגי בבית, נצלו אותו. בדקו אם הוא מוסיף או גורע. אם אתם עובדים רק עם תכנה- תמיד אפשר לקנות/למצוא גרסאות חינמיות שעושות את העבודה.

אקולייזר Pultec

Pultec הוא אולי האקולייזר החומרתי המפורסם בעולם. בתמונה בהדמיה המצויינת של UAD

 6. "אולי נשים EQ כדי שהסאונד יישמע פחות גרוע?"

אז זהו שלא. לא זה מה שיגרום לסאונד שלנו להישמע יותר טוב/פחות גרוע.

אקולייזר אמור לפתור בעיות נקודתיות, או לתת הדגשה/הנחתה במקומות מציקים או לא יפים. אם מקור הסאונד נשמע לא טוב, סביר להניח שה-EQ לא יעזור לזה הרבה, אלא אם כן יש לכם בראש בחירה יצירתית.

יותר טוב, זה לא יישמע. כנראה. אחר – אולי!

7. להגביר או להנחית?

הנחתה תשמע לרוב טוב מהגברה ולכן נעדיף לחתוך תדרים ולא להגביר כשזה אפשרי. צריך לזכור שהסאונד הסופי קשור ביחס בין התדרים השונים. אם למשל יש לנו ערוץ עם שירה שנשמעת סתומה, נעדיף 'לפתוח' אותה על ידי החסרה של תדרים נמוכים, ו-Low Mid מאשר להגביר את התדרים הגבוהים. זה ישמע לרוב טבעי ונכון יותר.

אקולייזר תוכנתי

8. ערוץ בודד מול מיקס

עוד בדיקה חשובה: בדיקת הסאונד של התפקיד יחסית לכל המיקס. במידה וטיפלנו בערוץ שירה/גיטרה סולו, והוא נשמע לנו מעולה ב-Solo, בואו ננסה לבטל את ה- Solo.

  • במידה והערוץ מתנהג כפי שרציתם- חותך את המיקס ובולט יותר מכל השאר, נהדר.
  • במידה ורציתם "קיר של סאונד" המורכב משכבות על שכבות של גיטרות/קלידים/קולות רקע והגעתם לתוצאה- נהדר גם כן.

במידה ולא, נסו לחשוב בהקשר של סאונד במיקס, ראייה כללית של המיקס ולא על הסאונד של הערוץ הספיציפי. הרי בסופו של דבר, תרצו להגיע למיקס מעולה, לא?

והכי חשוב לזכור- האוזניים שלכם הן הקובעות בסוף. אם לכם זה נשמע טוב (ולא כי התפשרתם ואמרתם: "טוב, די נמאס לי…"), אז הגעתם לסאונד שרציתם. הבעיה היא איך לאמן את האוזניים שלנו לזהות בעיות… אבל בשביל זה יש את סעיף 9.

9. תשתמשו ב-Mr. Soundman, מאמן אישי לעבודה נכונה עם EQ

לרבים מאיתנו קשה לשמוע מתי ה-EQ עובד ולא עובד, בעיקר בכיוונונים עדינים.

הרבה פעמים גם קשה לנו להבחין ולהחליט איזה תחום תדרים אנחנו רוצים בכלל להדגיש/להחליש. חשבתם שאין מה לעשות? אז זהו. שיש.

Mr. Soundman הוא מאמן אישי לאזניים שלכם מבית LFO, שוחרר בעולם תחת שם המותג שלנו- V-Plugs. זוהי בעצם תכנה, או יותר נכון משחק, המאמן אתכם לזהות תחומי תדר על ידי נגינת תדר מסויים.

אתם אמורים לזהות את התדר על-ידי העכבר, המציג תחום תדרים. במידה וניחשתם נכון, נקודות יצטברו ותחום התדרים על סמן העכבר ילך ויצטמצם. המשחק ממכר, מהנה ויכול לשפר פלאים ובאופן מהיר את יכולת זיהוי התדרים שלכם.

אתם עוד פה? לכו לשחק!

מאמן אישי לעבודה עם אקולייזר

אודות אורן גליקי

מפיק מוסיקלי, טכנאי סאונד, מלחין ומעבד בעל נסיון עשיר במגוון רחב של תחומים, ז'אנרים וסגנונות מוסיקליים.

השאר תגובה

המייל שלך לא יפורסם.השדות הנחוצים מסומנים ב- *

*