מגזין אולפן ביתי / קיובייס / הקרב האולטימטיבי: Cubase VS ProTools
קיובייס או פרוטולס

הקרב האולטימטיבי: Cubase VS ProTools

המלחמה הנצחית: קיובייס נגד פרוטולס

במשך זמן רב מתנהלת מלחמה קשה בקרב אנשי הסאונד וההפקה. אין-ספור התנצחויות, תוכחות ותחרויות. אפשר לומר שעולם המוסיקה מתחלק לשניים: אנשי Protools ואנשי Cubase. נכון, אבלטון Live צוברת תאוצה רבה בשנים האחרונות, אך עדיין לא מגיעה למספר המשתמשים העצום של שני הטיטאנים. מלחמה זו מורגשת בצורה הקשה ביותר בעיקר אצל היצרנים Steinberg ו-AVID.

 

Steinberg Cubase

Steinberg שחררה את קיובייס בפעם הראשונה בחודש אפריל בשנת 1989. גרסה זו נקראה Cubeat, לאחר מכן Cubit ולבסוף Cubase בשל בעיית זכויות יוצרים על השם. התכנה נבנתה לפלטפורמת ATARI. החידוש המרכזי שCubase הכניסה לשוק היה התצוגה הגרפית שאפשרה להציג במקביל את רשימת הערוצים ואת ה-Timeline. החסרון הגדול ביותר שלה בזמנו- Cubase תמכה ב-MIDI בלבד.

כשנה לאחר מכן, שוחררה Cubase לפלטפורמת מקינטוש. באפריל של אותה השנה שוחררה גרסה 2.0 לפלטפורמת ATARI התמכה רק בקבצי MIDI Type 0 (קבצים שבהם כל האינפורמציה נשמרת אך ורק לערוץ אחד).

בשנת 1991 יצאה לראשונה גרסת Cubase התומכת באודיו בשם המאוד מקורי: Cubase Audio. גרסה זו, המיועדת למקינטוש, נשענה באופן די מוזר על מערכת ה-TDM של חברת  Digidesign לעיבוד האודיו (Digidesign היא יצרנית Protools בגרסאותיה הראשונות וממשקי אודיו בלעדיים לProtools. קטע, הא?).

כשנתיים לאחר-מכן, שוחררה גרסת Cubase Audio נוספת והפעם לפלטפורמת ATARI Falcon 030. גרסה זו הביאה לראשונה אפקטים מבוססי DSP ביחד עם הקלטת שמונה ערוצים במקביל בשימוש עם חומרה ייעודית. מבחינת יחס המחיר לתועלת, זהו היה פתרון מדהים לאותה התקופה. גרסאות מאוחרות יותר אפשרו שישה-עשר ערוצים על-ידי כיווץ ודחיסת הסאונד.

בשנת 1993, Steinberg החליטו לנסות ולהכנס לשוק המחשבים מבוססי מערכת ההפעלה Windows. הגרסה הראשונה ששוחררה לWindows היתה Cubase Score. גרסה זו הותאמה ל Windows 3.11 (!!) וכללה שלל עורכים שאנו מכירים עד היום כגון Key Editor, Drum Editor, General MIDI Editor, Score Editor ועוד.

בשנת 1996, החל גל השידרוגים כמעט כמו שאנו מכירים היום. בשנה זו המסך הראשי עוצב מחדש וניצנים ראשונים של כלים וריטואלים שלא מבוססים על General MIDI.

Steinberg לא הזניחה את משתמשי מק ושחררה גרסה בשם VST 3.0. כן, כבר ב-1996.גרסה זו תמכה בעד 32 ערוצי אודיו, 128 EQ בזמן אמת, Rack בעל 4 מכשירי מולטי-אפקט, ממשק פלאגאינים המאפשר שימוש בפלאגינים חיצוניים של יצרנים שונים ועורף תווים משוכלל בעל אפשרות לשמונה קולות פוליפונית. בנוסף שוחררה גרסת TDM(כן, גם נשען על Digidesign) המסוגלת להקליט עד 16 ערוצי אודיו ואפשרות להרחבה עד 48 ערוצים.

החל משנה זו, Steinberg ממשיכה להוציא גרסה חדשה לפחות פעם בשנה ועם שינויים די משמעותיים בכל גרסה. לראיה, ראו את המיקסר בגרסה 5.5.3 לעומת המיקסר בגרסה 8.5.

קיובייס

תוכנת קיובייס

Avid Protools

אין כמעט איש מקצוע, ולא משנה באיזה גיל הוא או באיזה שנתון הוא סיים את לימודי הסאונד שלו שלא מכיר את Protools. תכנה זו הפכה לסטנדרט בתעשיית המוסיקה והסאונד בעולם.

Protools פותחה על-ידי מהנדסי תכנה וחשמל בשם אוון ברוקס ופיטר גוטשר.

גלגולה הראשון של Protools החל בשנת 1984 בתכנה בשם SoundDesigner שכל ייעודה היה לייצר ולמכור שבבי דגימות סאונד של תופים לסמפלרים שונים. שבבים אלה נמכרו תחת השם Digidrums. במשך כשנה, ברוקס הכניס שינויים לשבבים כדי שיתאימו ליותר מכשירים ואף לפרוטוקול MIDI במקינטוש שהיה נגיש אך ורק דרך מכשיר בשם Assimilation. בכל-זאת, אנחנו מדברים על 1985. בהמשך, חברה נוספת בשם Beaveton Digital System פיתחה ממשק מידי משולב מודם המאפשר להוריד את השבבים ולשלבם בסמפלרים זולים יותר. שירות זה נקרא MacMusic והפך בעצם לאתר הראשון המאפשר הורדה של קבצי דגימות, שנים לפני שרשת האינטרנט זינקה למימדים ענקיים ולפופולאריות רבה.

ב-1987 פנו ברוקס וגוטשר לחברת E-mu על-מנת לשלב את התכנה החדשה בשם 'Sound Tools' בתוך האמולטור שלהם, שהיה אז מאוד פופולארי. כמובן, כמו הביטלס בתחילת דרכם, הם נדחו והצעתם לא התקבלה.

או אז, החליטו שני חברינו להקים חברה בשם Digidesign, כאשר גוטשר הוא הנשיא וברוקס הוא המהנדס הראשי.

Sound Tools הוצגה לראשונה בתערוכת (NAMM (National Association of Music Merchandisers בשנת 1988. בשלב זה, Sound Tools היתה תכנה מבוססת מחשב, תלוית מקום בדיסק קשיח- מה שמאוד הגביל את הפונקציונאליות שלה (למרות הפוטנציאל האדיר הטמון בה כבר אז).

הגרסה הראשונה של Protools הושקה ב-1991, ואפשרה הקלטת 4 ערוצים ובמחיר מצחיק של 6,000 דולר. הליבה יוצרה על-ידי חברה בשם OSC מסאן-פרנסיסקו, שהיתה ידועה בתור הראשונה שפיתחה מערכת הקלטה רב-ערוצית מבוססת תכנה בשם DECK.

Protools התבססה מאז על הפלטפורמה של אותה החברה.

בשנת 1993, שלושת מפתחי Protools (מחברת OSC) נפרדו מחברת Digidesign על-מנת לייצר גרסאות מוזלות יותר של התכנה(399$) ושמסוגלות לרוץ על מחשב ללא חומרה נוספת.

בשנת 1995, Digidesign נרכשת על-ידי Avid והופכת ליחידה עסקית בתוכה.

באמצע שנות ה-90 שוחחרה תכנה כזו בשם Session ו- Session 8 (סטריאו ו-8 ערוצים בהתאמה). במקביל, Digidesign (הנקראת Avid) המשיכה לפתח את Protools וחומרותיה ובשנת 1997, protools תמכה ב-24bit וב-48 ערוצים. בתקופה זו החלה "נדידת" מערכות ההקלטה לתוך מחשבים, או In-the-box. למעשה, השיר Livin la Vida Loca של ריקי מרטין היה ללהיט הראשון שהוקלט, נערך ומוקסס בלעדית בProtools והגיע למקום ראשון במצעד הפזמונים באותה השנה.

גרסאות protools השתדרגו במהלך הזמן על-ידי פיתוחים חדשים, אך שמרו על שמרנות יחסית בעניין העיצוב והפונקציונאליות הבסיסית. החל משנת 1997 Avid שחררה בכל שנה גרסה חדשה.ב-2010 שוחררו למעשה 4 גרסאות של Protools:

  • LE- גרסה שהגיעה ביחד עם הממשקים הייעודיים של Avid ו- M-Audio
  • HD 8.1
  • HD Native
  • Protools 9- לראשונה בתולדות Avid, גרסה שתומכת במגוון רחב של ממשקי אודיו צד-שלישי, כלומר אינם מיוצרים על-ידי Avid ומחלקותיה.

 

פרוטולס

תוכנת פרו טולס

 

אז מה זה אומר בעצם?

לאחר שגוללתי את רוב מעללי Steinberg ו-Avid במרוץ המטורף הזה, הגיע הזמן להציג מספר נקודות משמעותיות הנוגעות לשתי התוכנות:

א. תמיכה בממשקי אודיו שונים ומרובים

בגרסאות העדכניות של שתי התכנות נוכל להשתמש באיזה ממשק אודיו שאנחנו רוצים ואוהבים ללא חשש מהותי לחוסר תאימות. אבל, ויש אבל. חשוב להסתכל על ההסטוריה של שתי היריבות. Steinberg מהר מאוד שחררה גרסאות התואמות לממשקי אודיו שונים (מתחילת שנות ה-2000 וצפונה), ואילו Avid שחררה גרסה רק ב-2010.

ב. ביצועים

יתרון מובהק של אחת מגרסאות Protools הוא גרסת ה-HD. גרסה זו מגיעה עם מכשיר המשמש את צרכי התכנה בכל מה שקשור לעיבוד וכח. כך, התכנה מסוגלת להרבה יותר ביצועים והמחשב אינו מתאמץ כלל. לעומת זאת, גרסאות ה- Native, כלומר אלה התלויות בכח המחשב מאוד כבדות ומעמיסות במהרה גם על מחשבים מאוד חזקים.

Cubase קיימת, נכון להיום, אך ורק בגרסאות Native. ככל שהמחשב שלך חזק יותר, כך התכנה תהיה יציבה יותר ותתפקד יותר טוב.

ג. פלאגינים ותוספים

עוד מראשיתה של Cubase השימוש בפלאגינים ובתוספי תכנה היה מאוד נפוץ בקרב משתמשיה. ככל שהתכנה הלכה והתפתחה, כך השתכללה מערכת הפלאגינים והפכה ליעילה יותר.

ב-Protools, לעומת זאת, עניין הפלאגינים קצת אחר. היא אינה תומכת בפורמט VST ובגרסאות האחרונות הפורמט הנתמך הוא AAX. לרוב הפלאגינים של החברות הגדולות קיימת גרסת AAX, אך המצב אינו כך באשר למפתחים העצמאיים ודלי-התקציב בדרך כלל.

ד. MIDI

כיום, MIDI הפך לחלק אינטגרלי בשתי התכנות המתחרות, אך בואו נודה באמת: Cubase הרבה יותר אינטואיטיבית ונוחה לעבודה ב-MIDI מאשר Protools.

העבודה ב-MIDI ב-Protools מגושמת למדי.

מבחינת הפונקציות לשליטה בMIDI, התכונות של Protools אינן מספיקות. לעומתה, ב- Cubase ישנן עוד אינסוף אפשרויות לשליטה מגוונת ורחבה ב-MIDI.

ה. אודיו

ישנה דעה מסויימת הרווחת ש-Protools נשמעת יותר טוב מ-Cubase. דעה זו אינה מבוססת על ממצאים אמיתיים. כל הסרטונים שתראו ברשת על השוואות שונות בין תכנות לצערי אינם תואמים את המציאות והסאונד נערך בצורה מלאכותית.

איכות השמע נמדדת לפי החומר המוקלט ולפי המערכת שלכם. לצורך העניין, אם נקליט דרך Cubase ב-24bit, 44.100 ובמקביל נקליט באותם הפרמטרים בProtools- התוצאה תהיה זהה. כן, זהה.

ו. נוחות עבודה

יש דבר אחד מרכזי וחשוב שאנו צריכים לזכור והוא: אנחנו עובדים הכי טוב כשנוח לנו.

שתי התכנות מציבות צורות עבודה מעט שונות המצריכות פיתוח הרגלים מאוד מסויימים לתכנה בה אנו עובדים. במידה והתחלנו בתכנה מסויימת ואנו מסתדרים איתה כמו שצריך, אני לא רואה סיבה לרוץ ולהחליף תכנה והרגלי עבודה.

 

לסיכום,

באמנות, כמו באמנות, אין נכון או לא נכון, נוח או לא נוח.

לכל מוסיקאי/מפיק/טכנאי שיטות עבודה משלו בתכנה הנוחה שלו בה הוא מוציא את התוצאות הטובות ביותר ולכל תכנה יש את הקסם(והבאגים) הייחודיים רק לה.

במידה והתרגלתם לתכנה שבה אתם מצליחים להגיע לתוצאות טובות בנוחות ובזרימה טובה, אני מציע לא להחליף את הסוס המנצח. לעומת זאת, שווה להכיר את המתחרה הצמוד ומה יש לו להציע.

שאו ברכה, ובהצלחה!

אודות אורן גליקי

מפיק מוסיקלי, טכנאי סאונד, מלחין ומעבד בעל נסיון עשיר במגוון רחב של תחומים, ז'אנרים וסגנונות מוסיקליים.

תגובה אחת

  1. רוברט שילוני

    כתבה מעולה, כל כלהכבוד! אני הייתי מוסיף עוד שני דברים:,
    1. ראונדטריפ לייטנסי: אם התוכנה לא נותנת נתונים מדוייקים – תהיה לכם בע׳ה בהקלטות מולטימייק ואוברדבז, ומצד שני תהיה בעיה בשימוש באפקטים חיצוניים תוך כדי מיקסינג.

    2. קיזוז לייטנסי: התוכנה חייבת דיווח מדויק של זמן עיבוד של פלאגינים. פרוטולס מוגבלת בכמות הדיליי שהיא יכולה לקזז וקיובייס לא.
    מוזמנים לנסות רינדור עם פלאגין אחד על טרק אוקסילרי ולהשוות!

    בשני הדברים האלה אין פשוט תחרות בין פרוטולס לבין שאר החבר׳ה, דיוק בפזה ועבודה עם מכשירים חיצוניים הפכו ומשאירים את פרוטולס כסטנדרט תעשייתי.

    אם מדברים על עריכת סאונד אז אפשרויות העריכה בפרוטולס רבות ונוח׳ת יותר בהרבה מטאב טו טרנסיאנטס עד ריפלייס ריג׳ן שלא לדבר על האוטומציה מתקדמת של פרוטולס אייצ׳ די.

השאר תגובה

המייל שלך לא יפורסם.השדות הנחוצים מסומנים ב- *

*