מגזין אולפן ביתי / הפקה מוזיקלית / מה זה Side Chain ואיך משתמשים בו?
sidechain

מה זה Side Chain ואיך משתמשים בו?

הוא נמצא כמעט בכל זאנר עכשווי, מהיפ הופ לאלקטרוניקה, טכנו, אינדסטריאל ופופ,
Side Chain או סיידצ׳יין (שרשור-צד) הוא כלי חיוני בהפקות מודרניות. סביר להניח שגם אם אתם לא מכירים את המושג שמעתם את הסאונד האופייני: כאשר מגיע הקיק כל מה שקיים מסביב נחלש ומפנה לו מקום.

מהם השימושים של Side Chain, מתי כדאי להשתמש בו ואיך ? נענה על שאלות אילו ונביא דוגמאות לטכניקות שונות לאורך ההיסטוריה ועד היום

כמה מילים על קומפרסור

מעבדים דינמיים, בעיקר קומפרסורים, נמצא כמעט בכל פרוסס אפשרי

בימים הראשונים של ההקלטות, הרבה לפני DAW’s ומכונות הקלטה מרובות ערוצים, הקלטות היו מתבצעות בלייב כך שאם היה צריך לבצע ״עריכה״ היו מקליטים טייק נוסף. הדבר הקשה ביותר שהיו צריכים להתמודד איתו הוא הקול האנושי. לשמור על יציבות בקול זה לא דבר מובן מאליו כיוון שצריך לשמור על תנוחה ויציבה ונכונה ביחס למיקרופון, להיות מודעים לווליום ולשמור על אילו לאורך זמן. שילוב של תחום דינמי רחב (פער בין הצליל החזק ביותר לחלש) עם רעשי רצפה חזקים של המכונות באולפן (ויניל, טייפים וכד׳) יצרו טייקים יצאו בלתי שמישים.
עם כניסתו של הקומפרסור מצאו דרך בה המפיק וטכנאי הסאונד יכולים לצמצם את התחום הדינמי וכך להגביר את הלבל של הטראק.

קומפרסור – מושגי מפתח

סף / גבול threshold – מחלק את רמת האות – סאונד חזק יותר מרמת הסף יוחלש בהתאם לרמת יחס הדחיסה , כאשר סאונד חלש מרמת הסף ישאר כפי שהוא ללא התערבות

יחס דחיסה Ratio – עצמת הקומפרסיה עבור אות מעל הסף. למשל עבור יחס של 2:1, אות ב-2db מעל הסף יוחלש בכ-1db. אותו אות ביחס של 8:1 יוחלש בכ- 1.75db. לימיטר הוא קומפרסור ביחס של אינסוף:1 ככה שהאות למעשה אף פעם לא יעבור מעל הסף.

בשעה טובה, נולד הקומפרסור ומכאן והלאה אנו יכולים לשלוט בתחום הדינמי

la2a_front_hq-631x176

יש לציין שקומפרסורים שונים זה מזה באופן שבו הם דוחסים ובכמות הפרמטרים שאנו יכולים להשפיע עליהם. לדוגמא ה-LA-2A TELETRONIX שאין לו שליטה על יחס הדחיסה, נחשב פופלרי ואהוב ומשתמשים בו מ-1960 עד היום. קומפרסורים שונים זה מזה באופן פעולתם ובתהליך הדחיסה שלהם כך שלכל קומפרסור קיימת הייחודיות שלו ושימושים שונים.

סיידצ׳יין (Side Chain)

התקופה היא 1930 ודאגלס שיראר (מהנדס קול לסרטים) חיפש דרך לווסת את הרשרוש שנובע מהברות שורקניות (למשל: צליל האותיות ס׳ ו-ש׳) בהקלטות של שיחות דיאלוג.

שיראר יזם קומפרסור בעל כניסה ״צדדית״ משורשרת (מופרדת מזו של האות הראשי) שעוברת דרך איקיו – כך שבמקום להחליש את כל האות שנכנס, הדחיסה תופעל רק כאשר הברה ספציפית שכזו מופיעה – מה שנקרא DeEsser

בזמן שקומפרסור סטנדרטי מופעל ע״י האות הישיר שנכנס (ככל שהאות חזק יותר, תהיה יותר דחיסה), בסיידצ׳יין קיימת כניסה ״צדדית״ והאות שנכנס בכניסה זו משמש כמפעיל (trigger) הדחיסה.

עשרות שנים לאחר המצאת הסיידצ׳יין השימוש המרכזי היה כאפקט לקריינות (voiceover) – כאשר שיר מונמך בווליום בזמן דיבור של הקריין ברדיו או לצורך הכרזה על מבצעים במחלקות השונות בסופרמרקט. זהו אפקט ספציפי של סיידצ׳יין הנקרא דאקינג (Ducking) : כאשר אות אחד מונמך ביחס לעצמה של האות השני.

ההיסטוריה המוסיקלית של סיידצ׳יין אינה שלמה מבלי לדבר בקצרה על דחיסה מוגזמת -overcompression. קומפרסיה מוגזמת על אות כלשהו תגרום לאלמנטים מסוימים לבלוט החוצה בתוך הטווח הדינמי הצר ואלה יהיו דומיננטיים יותר ביחס לכלים אחרים שישמעו כאילו הושתקו. בשנת 1966 שיתפו הביטלס את Tomorrow Never Knows הפסיכדלי ומעבר לג׳ון ופול שאליהם מופנית רוב צומת הלב היה שם סגנון תיפוף מהפכני של רינגו שקומפרס לנקניקייה (תיאור ויזואלי) ע״י הטכנאי ג׳ף אימריק שניבא במידת מה את העתיד של כלי ההקשה. הקומפרסיה המוגזמת הזו הפכה לסימן ההיכר של זאנרים רבים וכתוצאה מכך נולד קונספט חדש שמלבד השימוש היעודי של קומפרסור, ניתן להשתמש בו כאפקט

 

כשישן הופך חדש

האמנים הצרפתים ידועים בבחירת קומפרסיה מפמפמת למוסיקה אשר מבוססת על כל מיני סימפולים ישנים. סיידצ׳יין שימש כמטרה פרקטית לתת לסימפולים אלה סאונד חדש ועדכני. אם יש איזה סאונד שנרצה להבליט במיקס, בנוסף לקיק שניתן לשמוע בצורה ברורה, סיידצ׳יין יהיה הבחירה הנכונה לעשות זאת – כמו למשל בקטע הבא של דאפט פאנק

עם כאלה כיוונונים קיצוניים (סף נמוך ויחס גבוה) אפשר ליצור שכבות של סימפולים וסינטיים מבלי לאבד את הקיק במיקס. יש לציין שלמרות כל ההתלהבות והבאז סביב ציוד יקר, ניתן לקבל תוצאות טובות גם ממכשירים במחירים שפויים ובקומפרסורים וירטואליים לסוגיהם. מה ניתן לעשות עם מה שיש, זה כל העניין !

העיקר הגרוב

שנות ה-90 היו שנים בהם הגרוב קיבל משמעות חדשה מבחינת הפוקוס שקיבל במיקס. הוא נהיה רחב, גדול ובועט, כזה שסוחב עליו את כל האלמנטים האחרים. אחד מהמפיקים החשובים והבולטים בתחום הוא מפיק ההיפ הופ J Dilla שלקח את הביט כמה צעדים קדימה מהמקום בו היה לפני כן.

בזמן שסיידצ׳יין פחות אהוב ושימושי אצלו, דחיסה מוגזמת דווקא כן. הוא עשה את זה בצורה מקורית וייחודית ששום דבר אחר לא נשמע ככה בזמנו. 

 

דבר הוביל לדבר וכתולדה להשפעותיהם של המפיק הנ״ל וחבורתו משהו כמו 10 שנים לאחר מכן הופיעו להם ה-beatmakers. הסקרנות ליצור משהו חדש הביאה לכך ששימוש בסיידצ׳יין הוא כבר לא רק כאפקט, מעתה משמש כגורם יצירתי ליחסי כוחות חדשים בין הערוצים. כזה שיכול לגרום לטראק להישמע נושם.

להיות פופולרי

בזמן שהפופ סופג השפעות מזאנרים שונים חודרים להם ההיפהופ וה-EDM אל המיינסטרים ואיתם באופן בלתי נמנע גם הסיידצ׳יין וכיום בשנת 2018 סיידצ׳יין נמצא במוסיקה בתדירות דומה לצלילי גיטרה או הקול האנושי.

אז איך ומדוע הפך לפופולרי ? התשובה היא – עצמה חזקה וכוח מחשוב. 

בראשית ימי ההקלטות הדיגיטליות, כלים היו מוקלטים בזה אחר זה כל אחד בעיתו. מחשבי אודיו הראשונים לא יכלו להחזיק הרבה ערוצים או אפקטים ככה שמס׳ דו ספרתי של שכבות סינט למשל היה בלתי אפשרי. היום המצב שונה ואפשר למקסם כל צליל שיהיה חזק וברור ויחרחר מרמקולים של כל לפטופ. כחלק מאוצר המילים המוסיקלי, סיידצ׳יין נותן אפשרות לביטוי – לחץ, קלסטרופוביה ומשחק עם ציפיות אלקטרואקוסטיות.

בחלק הבא נציג דוגמאות שונות של סייד-צ׳יינינג – נשחזר דוגמאות קלאסיות החל מריפים של האוס עד לנענועי ראש אקספרמנטליים אשר מופעלים ע״י רשתות טריגרים. הסביבה בה נשתמש תהיה אבלטון 10.

הקיק כטריגר ב-Side Chain

בשימוש הפופולרי ביותר בסיידצ'יין הקיק יתן טריגר להנחתה של קבוצת ערוצים כלשהי. הנחתה זו תדגיש את השוני בין קיק הנאבק על מיקומו לבין כזה אשר נושם בתוך המיקס כשהוא חזק ובועט. תחילה,נשים קומפרסור על כל ערוץ שנרצה להנחית ע״י הקיק. בדרך כלל מיקומו של הקומפרסור יהיה בסוף שרשרת האפקטים – אולם יתכן שנגלה שהסאונד של ריוורב שלאחר הדאקינג למשל, עובד טוב יותר, לכן כדאי לחפש ולמצוא את המיקום המתאים.

נלחץ על sidechain ואז נבחר את הערוץ אשר ישמש כאות מקור. האפשרויות שמופיעות בבחירות בתפריט השני הן pre / post FX או post-mixer נבחר pre-Fx במידה ואנחנו מעוניינים שה-transient של הקיק המקורי יהיה הטריגר לסיידצ׳יין.

אם נבחר שהאות יגיע מדראם-ראק, ישמש התפריט השני כנתב לבחירת הערוץ הספציפי שישמש כטריגר מתוך הראק. נבחר יחס לטעמנו, נעשה שינויים ב-התקפה/ שחרור/ הברך עד לקבלת הפמפום והנקישה הרצויים. כדאי גם לנסות להרים את ה-gain של הסיידצ׳יין כדי להגביר ולהדגיש את אפקט הסיידצ'יין.

Kick-Bass Sidechain

את הסרטון הבא הכין נדב כץ בו הוא מראה כיצד לפנות מקום לקיק-בס ולאוורר את הנמוכים במיקס:

 

סיידצ'יין על Gate

אז עד עכשיו דיברנו על קומפרסור. ישנן אפשרויות נוספות לשימוש בסיידצ׳יין. אלה האפשרויות הנוספות באבלטון: Gate, Multiband Dynamics, Auto Filter

ניקח לדוגמא שימוש בסיידצ'יין על גייט:

בהסבר מתומצת ממש Gate פועל כמו לימיטר הפוך, כלומר במקום להנמיך צלילים חזקים הוא מנמיך צלילים חלשים שלא הגיעו לסף (Threshold). הגייט יחליש כל אות מתחת לסף (באבלטון רמת ההחלשה נקבעת ע״י הפרמטר Floor).

הצורה הבסיסית לחשוב על שימוש בסיידצ׳יין על גייט היא שהאלמנט המושפע ינגן רק כאשר יקבל טריגר. הגייט נותן דינמיקה שונה ומשפיע בצורה ריתמית, לכן למיקום שבו ימצא בשרשרת יש חשיבות רבה.

שימושים נוספים בסיידצ'יין

עד עכשיו דיברנו בעיקר על שימושים מצד האפקטים ושיפורים במיקס. כמו כל דבר הקשור לעולם האודיו קיימים צדדים אקספרמנטליים שכדאי לתת להם את תשומת הלב. נסו לשים סיידצ׳יין על פילטרים, על קומפרסורים, גייטים, אפקטים וכד׳

כפי שהוזכר לעיל סיידצ׳יין יוצר יחסי כוחות חדשים בין הערוצים, הרעיון הוא ליצור מערכת אקולוגית שהצלילים בה משחקים אחד עם השני ומשפיעים זה על זה. בד״כ מה שגורם לאופן פעולה חדש יתבטא גם בסאונד חדש, מה שמכניס חיים חדשים לאוסף הצלילים הקיים. על מנת לתת לנו את החופש ליצירתיות האפשרויות של סיידצ׳יינינג הפכו לאינסופיות באבלטון 10 – קחו לדוגמא Envelope Follower מתוך Max for Live, בעזרתו תוכלו להשפיע על כל פרמטר. למשל, השפעה על ה-cutoff של Auto Filter בהתאם לדפוס המעטפת של הקיק.

לסיכום, מתחילתו כמתקן הקלטות אודיו בהוליווד עד לשימושו הנפוץ כיום, סיידצ׳יינינג הוא כלי חיוני שפותח אפשרויות לטיפול יצירתי ומוסיקלי בסאונד.

על נדב כץ שאחראי על הסרטון המצורף:

במקביל לקריירה שלו כמוזיקאי בתחום ההפקה והעיבוד נדב פועל כטכנאי מיקסים משנת 1999 וכטכנאי מאסטרינג משנת 2005. הוא השתתף בפרויקטים מוזיקליים רבים עבור חברות תקליטים מובילות בארץ ובחו"ל וכן עבור לייבלים ואמנים עצמאיים. כיום נדב מלמד שיעורים פרטיים במיקס ומאסטרינג באולפנו הממוקם במרכז הארץ.

לאתר של נדב : www.nadavkatz.com

לדף הפייס של נדב : https://www.facebook.com/nadavcuts/

אודות ברק רוזן

השאר תגובה

המייל שלך לא יפורסם.השדות הנחוצים מסומנים ב- *

*